טיפול רגשי לילד ODD

להגר שלום

יש לדעת שחוויה טיפולית אינה תמיד רכה ומיטיבה. לפעמים חייבים לגעת בכאב ואז מתרחשת גם התנגדות....
וכיצד אפשר לדעת האם מדובר בטיפול לקוי ובעייתי ואולי מדובר בהתנגדות שהיא לב ליבו של הטיפול?

יש לדעת שכל טיפול יכול להיטיב וגם יכול להזיק. ממש כמו התרופות......
לא כל המטפלים מתאימים למטופליהם ובחלקם אף הכשרה לקויה וחלקית. כמו בכל מקצוע . ולא מדובר בסיגנון הטיפול אלא במהות של המטפל והכשרתו. אין ספק שילד עם צרכי תנועה יהיה מרוצה יותר עם פעילות של ריפוי בעיסוק ואז לא בהכרח יחול השינוי המשמעותי.
ומה הפיתרון?

יש לדעת שאין טיפול בילד בגיל כזה ללא הדרכת הורים. ולא מדובר בהסתכלות פטרונית על ההורים והכאה על לוח ליבם, והלקאתם ברגשי אשמה אלא פשוט המפגש כדי לשתף את ההורים בתהליך הטיפול, ומהותו. ודרך זה להתחבר להורים בקשיים שהם חווים בחינוך ילדם.
להבנתי את התשובה להתאמת הטיפול , ניתן לחוש במידה מסוימת דרך הדרכת ההורים.

רצוי לחרוט על הלב כי טיפולים מהנים הם לא בהכרח טיפולים מועילים.
וכאן אני מצביע על גישות טיפוליות חוויתייות כיפיות שלכאורה שובות את נפשו של הילד אולם תוצאות- אין. איני רוצה לפרט גישות אילו כי יתבעו אותי על הכפשה והוצאת שם רע, אולם יש להבין שטיפל רגשי כמו לניתוח נלווה גם כאב אשר מרפד את הנפש בכלים רעננים ויעילים יותר לתפקוד היום יום. חוויות חיוביות בטיפול אומנם אינן מזיקות אולם אין בהן כדי ליצור את השינוי המיוחל.
החוויות החיוביות הן חלק אינטגרלי מהטיפול אולם אין הן כל המהות של הטיפול.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו