מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שאלה על ילד בן 10רויטל01/03/2010
שלום , השאלה שלי לגבי בני בן ה-10. ב3 שבועות האחרונים הילד שלי מספר לי או לבעלי כל מיני דברים שעושה או חושב הוא טוען שחייב לספר לי אם לא יספר זה יטריד אותו עד שיספר.
לדוגמא אם הפיל משהוא,או אם חושב על משהוא מספר לי. גם אם אין לזה שום משמעות. יש לציין שלא מספר לי כל דבר ולא מתנהג כך עם חברים או מישהוא אחר מבני המשפחה.כשאני שואלת אותו מה יקרה אם לא תספר הוא מבין שלא יקרה משהוא אך מציין שהוא לא רגוע עד שמספר לי.
פרט לכך מתנהג כרגיל ועושה את כל הפעילות שלו כרגיל.כשהוא לידי הוא כל הזמן מספר ומדווח לי
דברים ,אך כשלא לידי( כמו בביהס) הוא לא מתקשר לדווח לי וזה גם לא ניראה לי שזה מפריע לו.
יש לציין שבאופי שלו הוא ילד דאגן לפעמים אף חרד ,חכם ,חברותי ואחראי ומאוד פתוח אלי ומרגיש
שיכול לשתף אותי בכל דבר אך בתקופה האחרונה זה כבר מוגזם.... אני מסבירה לו שיש דברים שלא חייב לשתף אותי והם יכולים להיות חוויות שלו בלבד. אך הוא לא משתכנע.
מה עלי לעשות ?איך להתנהג איתו? האם זה נורמלי?האם לטפל בזה?האם להתעלם?
תודה .* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יתכן ומדובר בהפרעה אובססיבית כפיתית
ד``ר אליהו סמואל01/03/2010לרויטל שלום
קיימות כל מיני פרשנויות למעשי בנך. כמו : מניע חרדתי? מצב לאחר טראומה? מצב כפייתי?
איני רוצה לפרשם בשלט רחוק, אולם ניכר שהוא חרד, ובמידה מסוימת איבד בחלק מהזמן את בגרותו ועצמאותו.
תפקודו שמור והדבר חשוב ונאה, כלומר מדובר בהפרעה, באם נקרא לתופעה בשם זה, קלה יחסית. אולם ראוי להבין את המניעים לפני שהמצב יחמיר. (כמובן יתכן שהוא גם יעלם לבד ללא התערבות)
ולכן היה רצוי לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה והמלצות.
הדרך שאת מגיבה נאותה לטעמי, וחשוב כי תגידי לו כאשר תלכו להערכה, כי רצונכם לדעת איך לעזור לו יותר, ואני בטוח שיסכים לכך.
בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
התקפי חרדה קשים אצל ילדה בת 12.5 בתקופת הקורונה
עצירות לבת 7 עם הורים גרושים
אילמות סלקטיבית אצל ילדה בת 6
אימפולסיביות ואלימות סלקטיבית בגיל 8
חרדות לילד בן 13
הפרעת קשב וחצי כדור רספירדל
זיכרון (?) של השתתפות ברצח וחרדה בעקבות זאת
מרשם לתרופה מפחיתת חרדה אשמח לחוות דעת
בן 8 שרצה לדקור את המורה והילדים בכיתה היום
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
