פחדים ורגשנות יתר

שלום,
בתי בת 7.5, והינה ילדה מאוד רגישה, מאוד רגישה לרגשות הסובבים אותה, בגיל קטן כבר היתה בוכה ממנגינות מרגשות וכו'.
לפני אירועים חשובים היתה חושבת על כך יתר על המידה עד להופעת כאבי בטן.
כיום, בחודשים האחרונים היא החלה מדי פעם להראות פחדים מפני השינה בלילה בגלל חולומות רעים, מפלצות, נחשים וכו' - שלב שהוא כמובן טבעי ביותר.
בימים האחרונים היא ממש נסערת, יש לה חרדת נטישה, היא מאוד מפחדת שמשהו חס וחלילה חס ושלום יקרה לנו ההורים - שוב דהר שהוא גם אופייני לגילה, אבל נראה לי שהיא כבר לוקחת את זה צעד אחד קדימה, כשאני מנסה לדבר איתה על כך באמצע היום, יא מתחילה ממש לבכות בכי אמיתי... וכמובן שלהירדם בלילה מאוד קשה לה. בלילה האחרון, היא ביקשה שבעלי ירדים אותה, לאחר מכן היא התעוררה באמצע הלילה שוה מאותה סיבה, בעלי הלך להרדים אותה וכשעתיים לאחר מכן שוב קמה באמצע הלילה ושוב בעלי הלך להרדים אותה... ובשבת לאחר שדיברנו על הפחדים שלה ולאחר שבכתה כאבה לה מאוד הבטן.
כמו-כן, לפני כחודשיים עברה ביופסיה על דבר שהוא ב"ה לא מסוכן, אלא רק כדי לדעת את דרך הטיפול בו, זריקת ההרדמה קצת כאבה לה, אבל לאחר מכן היתה ממש גיבורה ונתנה לי לטפל ולחבוש לה את האיזור במשך אותו שבוע ללא כל בעיה, וכל דיבור על הבדיקה שביצעה היה סתמי מצידה ללא שום פחד. השבוע הרופא שלה ביקש לעשות שוב את הבדיקה, שוב מסיבות תקינות ב"ה, ומהרגע ששמעה על כך, היא נכנסה לחרדות ולא מצליחה להוציא לה אותן מהראש! והיא אומרת שזה יותר מדי בשבילה לחשוב גל על החרדת נטישה וגם על הביופסיה בו זמנית, לטענתה שתי המחשבות האלה נכנסים לה לאש מבלי שתשלוט על כך ולא נותנים לה מנוחה, ולא מדובר רק בשעות שלפני השינה, מספיק שתהיה לה דקה אחת פנויה מעשיה במשך היום והיא כבר תוטרד מהמחשבות הללו...
האם זה נורמאלי לגילה?

כמו כן, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, הסבתא מצד האבא, ניצולת שואה דור שני, סובלת מסכיזו-אפקטיב, לא עלינו. האם חס וחלילה קיים קשר??? ובכלל האם זה תורשתי? הסיכון פוחת עם הדורות?

לתשובתך אודה,
שנה טובה
שלומית