טיפול בילדה שאובחנה כ-ODD

לתוהה שלום.

אנסה להבהיר מספר דברים שאולי יקלו על הלבטים.

רצוני להאמין כי , כל פסכולוג קליני העובד עם ילדים -ואדגיש קליני- יודע מהי אבחנה של הפרעה מרדנית ויתרה מזאת מדובר באבחנה מאוד שכיחה , ואילו ראשי התיבות המקובלות.

וכעיקרון גישה טיפולית המפרידה בין פסיכיאטר המחלק תרופות ופסיכולוג המטפל בשיחות וללא כל קשר ביניהם אינה תורמת ואף מזיקה. רצוי כי הטיפול יתנהל אצל הרופא או במידה ואין אפשרות בכך מסיבות רבות אז יש לבקש מהפסיכיאטרית שם של פסיכולוג שהיא מאמינה ומכירה כבעל ניסיון ואמין עליה. כמובן גם להיפך נכון, כל פסיכולוג הנזקק לפסיכיאטר קשור לאיש מקצוע עליו הוא סומך ומכיר. וכמובן שבמציאות זאת לא היית חווה את התחושה של אי הידיעה שנלוותה למטפלת. נראה שגם אמונך בה פחת, וביתך הוסיפה עוד מסמרים לקבורת הטיפול.

מקובל כי במקרים של סרבנות לקשר טיפולי ההורה לוקח את מקום ההדרכה והליווי עד שהילד מתרצה ומסכים, ההדרכה רצויה גם תחת קשר טיפולי כמובן. לעיתים קרובות קשר הדרכת הורים יעיל יותר מעבודה עם הילד בהפרעה זאת.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
.

על התבונה ועל הרגישות שבמענה שלך.