מה זה אומר עלי

מגיל הגן בערך אני זוכר משיכה מינית לבנות, ופנטזיות מיניות עליהן(עד כמה שהן יכולות להיות מיניות בגילאים האלה). משיכה מינית לבנים הייתה גם כן, אך הרבה פחות. מאוחר יותר, היא הורגשה יותר. במהלך בית הספר היסודי לא ממש שמתי לב למשיכה המינית(למרות שיש לומר, בנות עניינו אותי הרבה יותר מהבחינה הזוגית). בגיל בו מבינים מהי משיכה מינית ועוררות מינית, הבנתי שאני נמשך לגברים. לא ידעתי כמה, לא ידעתי אם גם או רק, לא התעסקתי בזה.
בין כיתה ו'-ז' בערך התחלתי לצפות בפורנו. בהתחלה היה זה פורנו הטרוסקסואלי. אני מניח שהוא סיפק אותי, כי הצפיה בו הייתה די קבועה והגעתי ממנה לפורקן, אך לאט החל הפורנו ההומוסקסואלי לתפוס את מקומו, והוא הפך ל-80% מהפורנו שצרכתי. גם הפנטזיות והעוררות המינית במציאות היו בהתאם - שמתי לב מבחינה מינית הרבה יותר לגברים. לעומת זאת המציאות הרומנטית שלי הייתה שונה. היו לי בנות זוג, נהניתי איתן והרגשתי שלם עם הקשר. התרגשתי מהמגעים ומהנשיקות. כלל לא הרגשתי כאילו אני מכריח את עצמי או מנסה להוכיח לעצמי משהו.
בכיתה ט' בערך התאהבתי במישהי. אין ספק שזאת אהבה אמיתית, שכן אפילו הכחשתי אותה בהתחלה, עקב הקירבה הידידותית הרבה שהייתה בינינו, אך לא יכולתי להתכחש לה בהמשך. הרגש האמיתי ביותר שהרגשתי. האהבה הזאת מלווה אותי עד עכשיו - כיתה יא'. עם הזמן התחלתי לרצות גם מגע מיני איתה, וכל מגע בינינו או סיטואציה הכי קטנה שמתפרשת אצלי כרומנטית גורמת לי לעוררות מינית(זקפה).
לפני חודשיים החלה אצלי חרדה שמא אני הומוסקסואל. כמעט נכנעתי למחשבות, אבל הבנתי ש.. הי, שנתיים שאני מתעורר מינית מחיבוק מסכן איתה(לא יכול לספור תפעמים שהייתי צריך לקחת חצי צעד אחורה בשביל שהיא לא תרגיש), אני רוצה מגע מיני איתה, אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מעולם(אהבה שגם עלתה לי בכאב וגם נתתי לה ביטוי בהרבה אופנים בחיים שלי באותן שנתיים שלוש). מה אם הדחקתי, בלי לרצות ובלי לשים לב, את המשיכה המינית שלי לנשים? אז בעקבות המחשבות האלה הלכתי לפורנו הטרוסקסואלי ובחנתי את עצמי. וגם בלי פורנו ניסיתי לפנטז על נשים(ועליה), והי, הכל עובד ועומד, אני נהנה וגומר. אז מה זה? ייתכן שהיה חסם רגשי שמנע ממני להסתכל באופן מיני על נשים כל הזמן הזה, ועם זאת המשיכה תמיד הייתה שם? אני רק אציין שלפני זה כשהייתי מנסה לפנטז על בנות שאני מכיר ישר הדחקתי את המחשבות, הרגשתי לא נעים עם עצמי, כאילו אני "מזלזל" בבנות האלה. מצד שני, בבנים לא אכפת לי "לזלזל", שכן הצרכים הרומנטיים, ה"מכבדים" יותר מבחינתי, היו אצלי מאז ומעולם רק מבנות. יתכן שזהו בעצם החסם הרגשי, אם קיים? שזו הסיבה שלא התעוררתי מינית מבנות באופן בו התעוררתי מבנים? האם זהו מצב הגיוני? האם כלום לא היה מודחק והמשיכה המינית היא בעצם שונה בתכליתה? כך שמבנות אני אתעורר מינית במצבים רומנטיים בלבד ועל בנים אוכל להסתכל באופן מיני בלבד? האם אני ביסקסואל הטרו-רומנטי?