האורגזמה שהלכה לאיבוד

לו אני במקומך גם הייתי מוטרד. מי רשם לך תרופה כמו פבוקסיל? האם לקחת ביזמתך או בהנחיית רופא? ואם יש רופא מעורב מה הוא ענה לך כאיבדת עניין במין ואוננות ושמנת והפסקת טיפול תרופתי על דעת עצמך?
האמת היא שאין לי תצשובה ברורה. לכאורה הכברת בפרטים ולמע/שה אינני יודע מה לענות. יש לך רופא/ה בכלל?
כמו שאת מעידה על עצמך הוזהרת מראש ובכ"ז לקחת. לא מוכן להיות מעורב באחת שבלאי הכי מזיקה לעינוגה.
בהצלחה

הופתעתי מאד מתשובתך, שנראה היה כי מטרתה לנזוף בי ולא לייעץ לי. הסיבה לכך שנטלתי פבוקסיל היא שהייתי ועודני שרויה בדכאון. מן הסתם, לא נטלתי את התרופה על דעת עצמי, אלא על פי עצתה של רופאה פסיכיאטרית שהמליצו לי עליה בחום. אין אני נוהגת לנסות תרופות שונות סתם בשביל הכיף או כדי לפגוע במתכוון ביכולתי ליהנות ממין ולכן לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת שאינך "מוכן להיות מעורב באחת שבלאו הכי מזיקה לעינוגה". פניתי אלייך כיוון שקיוויתי שתייעץ לי בנוגע לבעיה המטרידה אותי מאד, מתוך כוונה אמיתית לפתור אותה; ולא זאת בלבד שלא הצעת לי כל פתרון וטענת שאינך מוכן להיות מעורב בנושא, אלא גם העצמת את פחדיי והותרת אותי עם חששות כבדים כשכתבת "לו הייתי במקומך גם אני הייתי מוטרד". במידה ובכל זאת תסכים לייעץ לי, אבהיר כמה דברים חשובים בנוגע לבעייתי: איני נמצאת כרגע בטיפולו של פסיכיאטר כלשהו. למעשה, נפגשתי עם אותה פסיכיאטרית שנתנה לי את המרשם לפבוקסיל פעם אחת בלבד והפסקתי את נטילת התרופה על דעת עצמי לאחר שנטלתי אותה במשך כשלושה חדשים והיא החמירה את מצבי במקום לסייע לי. לפני שתנזוף בי שוב- אני יודעת שהיה זה מעשה חסר אחריות. הייתי רוצה לשאול אותך מס' שאלות: 1) מדוע שאלת אותי "מי רשם לך תרופה כמו פבוקסיל"? האם התרופה הזו אינה יעילה או שאולי היא אף מסוכנת? 2) האם ישנו סיכוי לכך שחוסר העניין במין וחוסר היכולת ליהנות ממנו שמהם סבלתי כשנטלתי את התרופה יימשכו כשנה לאחר שהפסקתי ליטול אותה? הייתכן שהתרופה גרמה לי לנזק בלתי הפיך לצמיתות? 3) השמנתי בצורה קיצונית בשנים האחרונות, ללא קשר לנטילת התרופה. האם החשק המיני יכול להיפגע כתוצאה מהשמנה? 4) האם יכול להיות שהמקור לבעיה הוא שפשוט אין כל גבר בחיי שיגרום לי לעוררות מינית?

בהמשך לשיחתנו אין כל כוונה לנזוף בך. אם חשת נזופה זה בינך ובינך. אני רק תהיתי איך מתחילים לקבל תרופה פסיכיאטרית בלי מרשם רופא ואולי אף בלי מעקב רופא.
השינוי במיניות בעקבות נטילת תרופה מהמשפחה שנטלת שכיח אצל משתמשים/ות. החזרה לחשק הקודם ולתשוקה הקודמת ועוצמת הפורקן הקודמת אנה מכומתת . בספרות מדווחים על אופציות שונות כולל אובדן מלא. מניסיוני קיימת התאוששות של המיניות והפורקן והפגיעה אינה צמיתה.
הצעתך כי העדר שותף למיניותך תורמת לחוסר העוררות היא הצעה נכונה בעיניי. את יודעת יותר על מיניותך ממני האם הצעתך נכונה לך?
יכול להיות שהשמנתך הופכת אותך ללא נחשקת בעיניך? ואז אולי זה קשור בחשק שדוכא.
התשובה האמיתית לשאלתך נעוצה בזמן ובנוכחות של שותף למעשה.
בהצלחה.