חסר אונים

שאחת ה"הנחיות" שלי היא כאילו אני מרגיש שבנות לא יכולות ללמד אותי כלום, כי הן בנות, ואז מה שאני אלמד מהן זה להיות נשי. כאילו גבר שמקשיב לנשים הוא הומו, הוא לא מתעסק עם מישהו שהוא בגודל שלו. ובעצם רק בנים יכולים לגרום לי להרגיש "גבר", כי הם ילמדו אותי איך להיות גבר. כאילו אני מבזבז זמן כשאני עם בנות כי הן לא מבינות מהחיים שלהן. תכלס זה בטוח קשור לאמא שלי שחושבת שהיא יודעת הכל ודורכת על כל מי שמזלזל באינטיליגנציה שלה. היא מורה וחושבת שהיא יודעת את משמעות החיים, כאילו כל מי שסותר את מה שהיא אומרת יוצא אליה בקרב והיא מתחילה להיות אגרסיבית. והיא טיפשה לאללה.


מצטער על הניסוח אני מספיק שונא את עצמי ואת הראייה שלי כדי לא להתבייש בזה, אני צריך עזרה.

זאת זכות גדולה להשתמש בשירותי פסיכולוג. דע לך שאין תשובה לאף אחד. תהנה ותסבול מהחיפוש

אני מחפש הכוונה איך לשנות את התפיסה שלי שפיתחתי לא במודע ולא בכוונה,
אני לא רוצה לפגוע באף אחד אני רוצה להשתלב בחברה ונמאס לי ששום דבר שאני עושה לא מרגיש לי נכון. אני רוצה לדעת איפה טעיתי כשהתחלתי לפתח את התיאוריות האלה לגבי יחסי בנים בנות ולדעת שאני לא מוצא חברה באופן טבעי ולא מתוך חולשה \ כניעה \חוסר אונים למין הנשי. אני יודע שהתפיסה שלי מושפעת מהסביבה שבה גדלתי ונקלעתי למצב הזה בעד כורחי, הרי שפעם הייתי חברותי ובריא עם קוד מוסרי נכון לחלוטין, הייתי מנהיג ואנשים הלכו אחרי והביעו הערכה וכבוד. הרגשתי שאני עושה טוב. היום אני לא מסוגל להביע דעה כי אני לא מעריך את עצמי בתור בנאדם ומרגיש שיש בי פגמים, אני פשוט לא סומך על האינטואיציה שלי ואני מנסה לתקן את זה. "לאף אחד אין תשובה, תסבול מהחיפוש" זו לא תגובה של מטפל שנשבע לעזור למי שצריך עזרה כל עוד נפשו פועמת בו. אז בבקשה ?

אתה בן 16 ויש לך בלבול לגבי הזהות המינית שלך.
זה תקין לגמרי. אתה לא היחיד בגיל 16 ששואל את עצמו אם הוא "סטרייט" או "הומו" ויש סיכוי סביר שחלק גדול מהחברים שלך שאתה כל כך מתבייש בנוכחותם מצויים בדיוק באותן התלבטויות ושואלים את עצמם בדיוק אותן שאלות.
מה התשובה? מחקרים מראים שבערך 9 או 10% מהאוכלוסיה הם בעלי נטיות הומוסקסואלית. האם כולם גדלים להיות הומואים מוצהרים שיצאו מהארון? העובדות מוכיחות שלא. האם כולם מכירים בעובדת היותם הומואים? העובדות מוכיחות שלא. הרבה מאד הומואים מתחתנים ומביאים ילדים לעולם ומגיעים עם נשותיהם לדרגה כלשהיא של "אהבה" בלי להרגיש מושפלים או נחותים, למרות שהם עדיין לא בטוחים בזהותם המגדרית.
האם אתה הומו? לא נראה לי שהסימפטומים שאתה מגלה מצביעים לכיוון הזה. אתה מאוכזב מקשר עם חברה שהסתיים וזה גורם לך לתחושת ערך עצמי נמוכה ולפקפוק ביכולתיך ולחששות לגבי נטיותיך, אבל זה לא מצביע בהכרח על נטיות שכאלה. בדוק עם ידידיך והוריך כמה חברות הם החליפו עד שמצאו את "האחת והיחידה". כמה לבבות נשברו בדרך... כמו שנראה לי אתה נורמטיבי לגמרי ואתה גם מתלבט לבטים נורמטיביים לגמרי. "גמרת" עם חברה, אבל זה לא סיבה "לשים איקס" על המין הנשי כולו.
קח את המצב יותר בקלות. צא מנקודת מוצא שאתה לא חריג ואתה מתלבט באותם לבטים שמתלבטים נערים אחרים בגילך.
גם אם בסופו של דבר תגלה שאתה הומו (למרןת שאני מבין את חוסר רצונך להיות שונה וחריג) זה לא "סוף העולם". הומואים משרתים בצבא, מתחתנים, מולידים ילדים ומגדלים אותם, ואם הסטטיסטיקה נכונה יש לנו כנראה גם בין 12 ל 15 חברי כנסת הומואים (למרות שאיש מהם לא מצהיר על כך בגלוי). אני מניח שאף הומו לא ממש רצה להיות כזה, אבל מי שזה גורלו (סטטיסטית) צריך לנסות להפיק את המיטב מהמצב. יש מי שמעדיף לשמור את הנטיה חבויה ולקיים חיים הטרוסקסואלים, ויש מי שמעדיף "לצאת מהארון" ולקיים חיים הומוסקסואליים. אתה עןד לא בנקודת ההכרעה ומותר לך עדיין, בגילך, להתלבט לגבי עצם זהותך המגדרית. עד מועד החתונה יש זמן...
ובינתיים: אל תהסס ליצור קשר עם בנות גילך ולהמשיך להתנסות במערכת יחסים. יכול להיות שכל מה שאתה צריך זו חוויה מתקנת עם נערה בת גילך שתגלה יחד איתה מחדש את האהבה ותשכח מההתלבטויות. יכול להיות גם שתגיע למסקנות אחרות, אבל תן לעצמך ולזמן צ'אנס לעשות את שלו. אתה בסך הכל בן 16 ויש לך עוד זמן להתלבט וגם לנסות ולטעות.
ורק עוד דבר אחד: כל ה"ג'אברים" שמלגלגים על הומואים ומספרים בדיחות על הומואים הם בעצם הפחדנים הכי גדולים. הם אלו שהכי חוששים והכי מבולבלים לגבי הזהות המינית שלהם ואת הפחד שלהם הם מוציאים באגרסיות כלפי הסביבה. אז אל תתרגש מהם ומהרעש והצלצולים שהם עושים. עמוק בפנים הם הרבה יותר מבולבלים ומפוחדים ממך.

מקווה שעזרתי. קח את העניין קצת יותר בקלות.

מי שכתב לך את התשובה הוא אוהב מספיק כדילהעניק מביתו ורגישותו. אני סומך את ידי על דבריו.

הדרמה של התנסחותך מרגשת. זכור אתה בן 18 ויש לך עוד דרך לפנייך. הצעתי אלייך נקראה על ידך כהתגרות אנא שים לב שהדרך רובה לפנייך ויכלתך להמשיך ללמוד,להתנסות ולהפיק לקחים לא נלקחה ממך בגלל השפלה אחת כואבת.
אם אתה צריך לסבול בדרך או להנות מהתהליך הדברים בידך. זכור גם שם יש לך השפעה על התוצאה.
בכל מיקרה הציפייה שלך ששבועת הרופא שלי תעמיד אותי נכון לעזור לפונה אלמוני בפורום כל עוד נפשי פועמת בי היא עוד אחת מאותן הנחות שתלמד לבחון על עצמך לאורך הדרך.
דרך צלחה.