בלבול

אני אוהב את החסיון שאת משיגה על ידי שאת משכנעת/מצהירה שלא נמשכת אף פעם.
בת כמה את באמת?
מתי היתה התקיפה? מה עשית אז?
למה חסרה לך דמות אם? מה היא איננה או אין לך או אולי את לא גדלה במסגרת עם אימא? או אולי משהו אחר ספרי לי.

אני בת 16 וחצי
עברתי תקיפה בגיל 13 ואף אחד לא יודע על זה.
אני גרה עם אמא שלי, אבל היא אף פעם לא בבית והיא עסוקה בעצמה כל היום ככה שיוצא שאני רואה אותה רק מתי שהיא חוזרת - 12 או 1, אין ביננו קשר טוב.
היא לא יודעת על התקיפה.

מה אין במעגל המשפחתי איזה בוגר/ת לרפואה שאפשר להידבר איתו/ה. לפעמים דודה או סבתא. לפעמים מורה. לפעמים אולי אפילו חברה טובה. מה עם אח או אחות?
את כל כך מצניעה את התקיפה.
ספרי לי מה הוא/היא עשה לך?
זו ההזדמנות לחלוק זאת איתי. חשבת על פניה למרכז סיוע לנפגעות?
הרעיון שעליו חשבת ושאלת שאינך נמשכת כלל אינו מפתיע . הבדידות שבה את חיה מחד ומצד שני הטראומה שבוודאי אינה מעוררת אמון לקשר.
יש לך בכלל מיניות כלשהי? בינך לבינך? מין כזו התגרות ואולי פורקן, מה שקוראים אנשים אוננות?
שבת שלום בינתיים

מה אין במעגל המשפחתי איזה בוגר/ת לרפואה שאפשר להידבר איתו/ה. לפעמים דודה או סבתא. לפעמים מורה. לפעמים אולי אפילו חברה טובה. מה עם אח או אחות?
את כל כך מצניעה את התקיפה.
ספרי לי מה הוא/היא עשה לך?
זו ההזדמנות לחלוק זאת איתי. חשבת על פניה למרכז סיוע לנפגעות?
הרעיון שעליו חשבת ושאלת שאינך נמשכת כלל אינו מפתיע . הבדידות שבה את חיה מחד ומצד שני הטראומה שבוודאי אינה מעוררת אמון לקשר.
יש לך בכלל מיניות כלשהי? בינך לבינך? מין כזו התגרות ואולי פורקן, מה שקוראים אנשים אוננות?
שבת שלום בינתיים

אני לא אוהבת לדבר על זה, אני מתביישת כ'כ ומרגישה עדיין כ'כ אשמה שאני מעדיפה לא לספר על זה.
אין לי אף אחד, אני לבד כל הזמן...
ולא אין ליי מיניות.

אני אוהב כשזה נשלח פעמיים את אומרת הכל בלי להגיד אפילו מילה.

קשה לקרוא את בדידותך במילותיך.
אם את לא מוצאת את היכולת לספר את בושתך ואשמתך אז למה השאלה הראשונה אלי?
נסי לראות בינך ובינך, לפעמים המילה הכתובה מסתירה את סומק ואת המבוכה.
אולי שווה לנסות להידבר.
תמיד תוכלי להתנתק ואני לא יכול למצוא מי את אם את לא רוצה.
בהצלחה

אני מנסה להבין מי אני, בין הלילות, והקושי הרב להירדם אני חושבת מה אני? למה אני ככה?
אני מנסה להבין ואני לא מצליחה..
נהייתי מאוד סגורה, ואני לר נותנת לאף אחד לפגוע בי.
לפחות אני מנסה להראות להם שזה לא פוגע.
זה רודף אותי כל הזמן.
הפלאשבקים האלה, והסיוטים בלילה לא נותנים מנוח..
אני מנסה להבין למה אני מרגישה שאני רוצה אותן לידיי.
אלו דברים שאני מנסה להבין ולא מצליחה..