חרדה, מחשבות טורדניות..

צהריים טובים. זהו הריוני השלישי. עד להריון הראשון מעולם לא ידעתי מה זו חרדה..ובטח שלא מחשבות טורדניות.., אולם מאז הלידה הראשונה יש לי מחשבות טורדניות וחרדה לבריאות יקיריי..ובעיקר ילדיי. עד היום הסתדרתי "לבד..," כשהבנתי שאני חווה התקפי חרדה קלים ידעתי תמיד לקשר לסיבה והצלחתי איכשהו להרגיע את עצמי. היום אני בתחילת הריון שלישי. בשבועות הראשונים הייתי בהיי וכאילו הבטחתי לעצמי שאני לא אפול לשום חרדה..אהייה אופטימית ואחשוב חיובי. בתוכי ידעתי שמתישהו יהיה המשהו שיעורר את הפחדים. לצערי חששותיי לא איכזבו. השבוע פגשתי מכר. התחבקנו ונשקנו על הלחיים כדרכי מכרים טובים. אחכ הסתבר לי שמכר זה עבר יומיים קודם טיפול כימותרפי. באותו רגע הרגשתי כאילו אני עומדת להתעלף ופחד משתק עבר בי. התחלתי לדמיין בראשי מחשבות שכן כימותרפייה מונעת חלוקת תאים והנה אני בהריון, ולא שינה לי כלל שלא אני חלילה עברתי זאת. קראתי באיזה מקום שהגוף מפריש את החומר גם דרך רוק וזיעה. בתוכי ידעתי שאין לי סיבה אמיתית לדאגה אבל איכשהו לא הצלחתי להתגבר על המחשבות הטורדניות. (אם בכל זאת משהו עבר.." , "למה הייתי צריכה לנשק אותו.." וכו. התקשרתי למכון הטרטולוגי ובאופן חד משמעי נאמר לי שם שזה "חסר חשיבות לחלוטין ולא קורה כלום לעובר", דיברתי גם עם פרופסור..לאונקולוגייה שאמר אותו דבר שאין בזה שום סכנה באופן חד משמעי ושאין כל מניע להתחבק ולהתנשק.. מה שמטריד אותי כרגע, זה שלמרות ששני מומחים ספציפיים אמרו לי שאין כל סכנה ושאסיר דאגה מליבי, כאילו נרגעתי לדקה אבל איכשהו בראש אני כל הזמן חושבת על זה..אני עסוקה בסיטואצייה הזו 24 שעות ביממה. הראש אומר שזה טיפשי אבל אני לא מצליחה להשתלט על המחשבות. מעולם לא נזקקתי לטיפול תרופתי כלשהו, גם התקפי החרדה שהיו לי היו מינוריים ותמיד תפקדתי מצויין..אני לא מצליחה להבין מה קורה לי עכשיו.., האם זה מה שנקרא מחשבות טורדניות..?, כיצד אוכל לעזור לעצמי ולעבור הריון קל ובריא, אני כל כך רוצה להנות מההריון האחרון ולא לשקוע בחרדות שאין לי כל שליטה עליהן..,
אשמח לתגובתכם. לימור