לבד במערכה

שלום לילי,
אכן סיטואציה מורכבת. יש הרבה רבדים שאפשר לדבר עליהם. צדדים רגשיים, צדדים מעשיים, השפעות עתידיות ועוד הרבה.
אני ממליצה שתפני לטיפול או אפילו ליעוץ קצר על מנת שתוכלי ללבן את הנושאים, להגיע עם עצמך להחלטות ולהתחיל לנשום.......

בס"ד שלום לך , קראתי במקרה את המקרה שלך . ובעלי בן לאבא לא יהודי שעבר כנראה את אותו המקרה שהבן שלך יעבור. ובעלי הוא אדם מדהים ונפלא ובעל טוב ותומך . אמא שלו התגרשה מאביו כשהיה בן שנה וחצי.. וגידלה אותו לבד . אנחנו בעלי תשובה . למרות הכל הוא יצא נורמאלי לחלוטין תתחזקי - הסיפור אמת - לא בדוי השם יברך אותך אם תרצי לדבר אנחנו פה - אבנר וברית אורה דה בלוק -

לילי שלום, הרבה נשים בהריון חשות בבדידות גם אם הן במצב ה"רצוי" מבחינה משפחתית. בהריון הראשון שלי חשתי בדידות איומה, בכיתי המון, היה לי מאוד קשה, וגם אני חששתי לפגיעה בהריון, בעובר והכל. אני יכולה לספר לך ולעודד אותך שהיום ביתי בת 9 חודשים והיא מאושרת ושמחה וגם אני. אני מציעה לך שתורידי מעצמך את הלחץ ורגשי האשמה של הפגיעה בעובר, אולי זה ימתן קצת את ההרגשה, אני אומרת את זה כי אני זוכרת שכשאני הייתי מתחילה לבכות ובעקבות זה לחשוש מה אני עושה לביתי הבכי המתון היה הופך להיסטרי. התוצאה הסופית שווה הכל, ורק שתדעי שלפעמים גם אחרי הלידה ממשיכים לבכות ולהיות עצובים, זה גם טבעי וזה גם עובר בסוף, כך היה אצלי לפחות. בהצלחה, ענבל