בעיה לא פשוטה אנא עזרו

בבקשה לא לשפוט אותי...
אני בת 28, הייתי נשואה לגבר מבוגר ממני ב13 שנה. התחתנתי מאהבה גדולה. תמיד ידעתי שהוא לא רוצה ילדים איתי (או בכלל) מכיוון שיש לו 3 ילדים מנישואיו הקודמים.
לא התייחסתי לזה ברצינות, חשבתי יעבור לו. לא עבר, לכן התגרשנו, עם הרבה כאב וצער. יש לי חבר בגילי, איתו אני שנה וחצי, לפני כ 10 חודשים הפסקתי לקחת את הגלולות,והתחלנו לשכב ללא אמצעי מניעה (אמנם לא ספרנו ימים לביוץ וכאלה, אמרנו אם יקרה אז יקרה). לפני כמה חודשים נפגשתי עם הגרוש שלי לחתום על מסמכים אחרונים, תשוקה עזה השתלתה עלינו,עשיתי דבר נורא, שכבתי איתו,לא יודעת מה חשבתי לעצמי... הכל קרה מאוד מהר, הוא שם קונדום סובב אותי לקיר וחדר אלי, בגלל כל הסיטואציה הוא לא הצליח לגמור בפנים (בתוכי, לתוך הקונדום), הוריד את הקונדום וגמר ביד. אני בהריון, ויש לי חששות שזה ממנו. אני מבינה שאם הקונדום לא החליק ולא נקרע אז לא סביר, אבל אין לי דרך לדעת אם נקרע או לא. מזועזעת מכל הסיטואציה אפילו לא חשבתי לבדוק. באותם ימים גם שכבתי עם חבר שלי ללא אמצעי מניעה (אנחנו שוכבים כמעט כל יום), הבעיה היא שזה יותר מדי צירוף מקרים (עם חבר שלי שכבנו כ8חודשים ללא אמצעי מניעה ודווקא ששכבתי עם גרוש שלי אז הריתי), במיוחד שאני יודעת שסביר שב אותם ימים הייתי בביוץ מכיוון שמחזור היה כ 14 ימים לפני.

בנוסף חבר שלי היה בבדיקת זרע , התוצאות יצאו קצת חלשות, הוא עשה פעם נוספת כעבור חודשיים ויצא תקין, היה אצל אורולוג ונאמר לו שהכל תקין ושלא נכנסים להריון תוך שניה לוקח עד שנה, אם לא אז מתחילים בבדיקות וכו.
אני כבר בחודש רביעי, המחשבות לא עוזבות אותי, הייתי אצל מטפלת הוליסטית והיא סבורה שאין מצב שזה לא מחבר שלי, המחשבות עברו לי קצת, ושוב חזרו. אני שונאת את עצמי וגם לא מצליחה לאהוב את העובר, מרגישה שמרמה את החבר שלי,אני לא מצליחה לישון טוב, כל הזמן בלחץ וכבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
איך להיתמודד???