מספר שאלות בנוגע לאוטיטיס מדיה

שלום רב.
דלקת האוזן הנגיפית באוזן התיכונה של ילדך בתדירות הגבוהה המתוארת על-ידך, מחייבת לדעתי טיפול כירורגי- גם אם הילד אינו סובל מליקוי שמיעה!! (דבר שלא ניראה סביר - אלא אם בוצעה בדיקת שמיעה במצב שבין דלקות). העובדה שבצילום לוע האף, השקד השלישי (אדנואיד), אינו גדול, והילד אינו סובל מקשיי נשימה, והאדנואיד אינו מיצר משמעותית את נתיב האויר, אינה שוללת אפשות שהוא בכל זאת נימצא בסמיכות לפתח החצוצרה ( הנמצאת בין האוזן התיכונה ללוע האף)- וגורם להפרעה בניקוז האוזן התיכונה !
מן הנאמר בתשובתי ברור שטיפול אנטיביוטי ממושך כל-כך, עלול לגרום לנזקים במערכת החיסונית של הילד
גם הדלקות וגם הטיפולים האנטיביוטיים יכולים להיות גורמי ההפרעה במערכת העיכול-שילשולים.
איחולי בריאות שלמה

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת והברורה. שנית, ברצוני לשאול שאלה נוספת: האם נכון לומר שעצם העובדה שלעיתים המוגלה המצטברת באוזניים התיכונות פורצת ונשפכת החוצה מצביעה על היווצרותם של חורים בעור התוף? ואם ישנם חורים כאלה האם מותר להשתמש באנטיביוטיקה דוגמת "דזורן" או "סילוקסן" בדרך של טפטוף לאוזן? שוב תודה, והמשך יום נעים.

טלי שלום רב.
השאלה הופנתה פעמיים, וברשותך אענה רק פעם אחת.
אכן ההפרשה המוגלתית מהאוזן בעקבות דלקת אוזן תיכונה, עוברת דדך נקב שנוצר בעור התוף, ובד"כ, עם סיום התהליך החריף הנקב ניסגר מעצמו.
לשאלתך על סוגי האנטיביוטיקה המקומית, רוב הטיפות, הינן טוקסיות לאוזן, מי יותר ומי פחות, (לא הסילוקסן ולא האופלוקס), אלא שיש להגיע לרמות ריכוז גבוהות של החומר הרעיל, דבר שנמנע מהאוזן, ביגלל ההפרשות הקיימות, ומיגלת הזמן לטיפול המקומי.
בריאות שלמה

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת והברורה. שנית, ברצוני לשאול שאלה נוספת: האם נכון לומר שעצם העובדה שלעיתים המוגלה המצטברת באוזניים התיכונות פורצת ונשפכת החוצה מצביעה על היווצרותם של חורים בעור התוף? ואם ישנם חורים כאלה האם מותר להשתמש באנטיביוטיקה דוגמת "דזורן" או "סילוקסן" בדרך של טפטוף לאוזן? שוב תודה, והמשך יום נעים.

שלום רב לטלי
ראי תשובתי אלייך, לאותה שאלה.