ניתוח כפתורים ללקוי שמיעה

לימור שלום רב.
סביר להניח שעד היום ההחלטה לא לנתח את האוזן השומעת, נבעה מכך שליקוי השמיעה לא היה חמור, ומתוך תקווה של שיפור עצמוני ניתן היה להמתין ולעקוב, עד לרגע שבו או שמצב האוזן יחייב טיפול, או - במקרה הטוב - הנוזלים יתנקזו מעצמם מהאוזן.
שקיעה של עור התוף, הוא מצב של תת לחץ שנוצר בחלל האוזן התיכונה, ה"יונק" כלפי פנים-החלל את עור התוף. סכנתו של מצב זה הוא ביצירת הידבקויות בין דפנות האוזן התיכונה, הגדלת מתח עור התוף, הקטנת חלל האוזן התיכונה, והתוצאה ליקוי בשמיעה, עד לכדי מצב דלקתי כרוני.
לנגד המנתח עומדת התמונה הכללית, הכוללת לצערי חרשות מולדת באוזן אחת, זו היתה סיבת ההמתנה, מהחשש שכישלון ניתוחי יגרום נזק גם לשניה.
כיום ברור שהמנעות מניתוח, תביא למצב שבו גם האוזן הטובה, לא תתפקד כראוי.
לאור כל זאת, ולאור העובדה שמדובר בניתוח בעל אחוזי כישלון מיזעריים, ההמלצה היא
לבצעו, ולשפר כך את שקיעת עור התוף, ולשפר כמובן את השמיעה.
בהצלחה ואיחולי בריאות שלמה.