החלטה לניתוח כפתורים

בני נולד בשבוע 34 בלידה יזומה עקב התקצרות צוואר רחם, בלידת ואקום.
מדובר על ילד סקרן, פיקח ונמרץ, ביישן מעט, מתקשר, מבין ה-כ-ל, מבצע פעולות, לאחרונה החל לומר הרבה מילים חדשות (עדיין לא מחבר משפטים, למעט "אבא, בוא"), הגננת מרוצה מהתפתחותו גם ברמה השפתית. התפתח מוטורית בדיוק לגילו (למרות שנולד פג).
עקב חרחורים בשינה ונזלת מרובה עלה חשד לשקד שלישי, ונשלחנו באוקטובר לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית שתוצאותיה: " בתדרים גבוהים – 35 RT ו- 40 LT. בתדרים בינוניים – 45 דו"צ. בתדרים נמוכים 45 RT ו-55 LT ".
רופא א.א.ג. אמר שיש נוזלים באוזניים וניתן להמתין מעט עם החלטה לגבי ניתוח כפתורים, אבל כדאי להמשיך במעקב.
כחודש לאחר הבדיקה החלו הפסקות נשימה בשינה והומלץ ע"י רופא א.א.ג על הסרת שקד שלישי וכפתורים. החלטנו לוותר על ניתוח הכפתורים ולבצע רק הסרת שקד שלישי, בהמלצת רופאת הילדים, מתוך תקווה שהסרת השקד תאפשר את ייבוש הנוזלים (הילד היה כל הזמן מנוזל. ללא סיפור של דלקות אוזניים).
בינואר ביצענו ניתוח שקד שלישי.
באפריל ביצענו בדיקת שמיעה התנהגותית נוספת ברמב"ם (אציין שלאחר הבדיקה התברר שהיה לו גם פקק באוזן ימין), שתוצאותיה: "איחור לגירויים שמיעתיים בכל טווח התדרים. בשדה חופשי הגיב לקולות דיבור לעוצמה של כ-40db בימין כ- 25-30 בשמאל. BC נצפו תגובות ב-20db. בבדיקת תפקודי אוזן תיכונה תת לחץ דו"צ thympanometry (משהו לא ברור)".
הקלינאית המליצה לפנות לרופא שיבחן אפשרות לתת טיפול לייבוש הנוזלים ולבצע בדיקת שמיעה חוזרת והערכה התפתחותית כוללת.
רופא א.א.ג החליט שלא לתת סירופ לייבוש, אלא המליץ לבצע כפתורים ואמר שניתן להמתין עם ההחלטה לבצעה לכל המאוחר באוגוסט כך שאולי בקיץ יתייבשו הנוזלים.
נואשים, ביצענו טיפולים הומאופטיים לייבושם ובסופם ביצענו השבוע בדיקת ברה, בהמלצת הקלינאית מרמב"ם, שתוצאותיה מצורפות בקובץ.
הקלינאית מרמב"ם ממליצה לבצע בדיקת שמיעה והערכה התפתחותית כוללת אצלה על מנת לקבל החלטה בעניין.
כמה שאלות:
1. אנחנו מאוד מאוד מאוד לא רוצים לעבור ניתוח (הילד עבר השנה כבר 2 ניתוחים). האם ניתוח כפתורים הינו הכרחי במצב כזה או שניתן להמתין גם לאחר אוגוסט עם ההחלטה לבצע ניתוח ולערוך בדיקת שמיעה נוספת לראות אם יש שיפור?
2. האם במקרה הזה צריך/כדאי ללכת לבדיקת שמיעה נוספת והערכה כוללת כמו שהמליצה הקלינאית? (אנחנו שוקלים לפנות לייעוץ מומחה פרטי, וכדאי להגיע עם תוצאות מהקלינאית, במידה ונפנה אליה)
3. על מנת להבין איך התהליך "עובד", רציתי לשאול: הרי תוצאות הבדיקות אינן כוללות את ההתרשמות של קלינאית התקשורת מהתפתחות הילד חרף קיומו של ליקוי שמיעה – כיצד מחליט רופא א.א.ג על ביצוע ניתוח על סמך בדיקות השמיעה הללו בלבד?
4. קראתי שאם ליקוי השמיעה נמשך מעל 3 חודשים מחליטים על ניתוח. במידה וניכר שיפור כלשהו ברמת השמיעה (אפילו אם לא שיפור מלא) שנמשך מעל ל-3 חודשים, האם עדיין מחליטים על ניתוח?