פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

היי,

אני על סף ייאוש. בן חודשיים, לא מוכן לשום מוצץ!
מהבת הגדולה שלי אני יודעת כמה זה כלי משמעותי להרגעה עצמית, ולמרות התלות, אני ממש לא מעוניינת לוותר עליו. ניסינו את כל הסוגים, מה שעבד לתקופה מסוימת היה מוצצים של טומי טיפי שהייתי מטפטפת עליהם קצת חלב אם.. זה תפס לשבוע בערך ואז שוב חזר לירוק אותם.

יש מה לעשות? יש חשיבות רגשית או התפתחותית ללקיחת או אי לקיחת מוצץ?

ובאותה הזדמנות - מה הגיל הכי מאוחר שאפשר לגמול ממוצץ מבלי לפגוע בהתפתחות המנשך?

אודה להתייחסותכם.

תודה,
אמא עייפה :)

שלום, אני כותבת בשני נושאים.
האחד- בני בן שנתיים, המרד אצלו החל כמובן יותר מוקדם (סביבות שנה ושלוש) והשתכלל עם הזמן. בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת בדיוק כיצד להתמודד עם מבחן הגבולות שהוא עושה לי ולבעלי. ברגע שהוא עושה משהו שאיננו תקין כמו למשל להרביץ, לנשוך, לזרוק דברים בכוונה על הריצפה, להישכב בצרחות על הריצפה כשמשהו לא מוצא חן בעיניו ושאר ירקות.. אני בדרך כלל אומרת כמה פעמים שאני לא מרשה לעשות כך וכך.. ואם הוא ימשיך הוא ישב בפינה, או שאני אומרת שאם ימשיך אמא תכעס.. לא ממש מעניין אותו.. וגם כשאני מנסה להושיב בפינה הוא לא נשאר שם ואני ממש מרגישה במלחמת כוחות (תרתי משמע) איתו.. לא נעים לא לי ולא לו. אני מנסה לדבר איתו בגובה העיניים ולהסביר לו כי אני מבינה אותו אבל אנחנו לא מתנהגים בצורה כזו.. לא מרגישה שמחלחל לו. רציתי לדעת כיצד אתם מציעים להתמודד עם מתיחת הגבולות הזו.
דבר נוסף- אני עתידה ללדת באוגוסט הקרוב ובמקביל אני מעוניינת להעביר אותו לגן אחר (חשוב לציין שזה לא בגלל שאני לא מרוצה מהגן הנוכחי, רק מבחינת נוחות ושעות). אני חוששת לעשות את המהלך הזה באופן כללי ובמיוחד כי זה סמוך נורא ללידה ולא רוצה להעמיס עליו שינויים. מה אתם חושבים על כך?

סליחה על האורך ותודה רבה מראש.
שירן.

שלום רב
התינוקת שלי בת 3 חודשים ובחודש וחצי האחרונים היא פשוט מסרבת להיות עם בן זוגי, אבא שלה.
זה מתבטא בכך שכל פעם שהוא מרים אותה או מנסה להרגיע, לשחק ואפילו להאכיל (ניזונה מתמל) היא פורצת בבכי היסטרי שאורך שעה ומעלה, לא נרגעת, משתנקת ומשתעלת וממש טרוף.
רק כשאני ניגשת ולוקחת אותה היא משתתקת ולאט לאט נרגעת. היא ממש סולדת ממנו ולמען האמת גם מרבים אחרים אך זה פחות מעניין אותי... בעיקר קשה לי המצב שלה ושל בעלי ביחד.
יש לציין שכשאני לא נמצאת והם יחד היא לא בוכה ומתייחסת אליו היטב, לדבריו.
כמו כן, אני ממש זקוקה לעזרתו בלילות כי היא מתעוררת בין 3 ל 4 פעמים בלילה לאכול והוא רוצה לעזור לי, להאגיל אותה ולאפשר לי לישון אך היא צורחת ומסרבת. כבר ניסינו שהוא ילבש את הבגדים שלי כדי שתריח אותי אך גם זה לא עובד.
זקוקה לעצה. תודה מראש.

שלום רב,
בסופ"ש האחרון התחלתי בתהליך גמילה מחיתולים לבני בן ה-3.
עוד לפני שהורדתי לו את החיתול סיפרתי לו סיפורים על גמילה, לקחתי אותו איתי לשירותים כדי שיראה איך אני עושה, שרנו שירים וראינו סרטים על גמילה.
במהלך הסופ"ש הורדתי לו את החיתול ושמתי לו תחתונים מתוך כוונה שהוא יעשה פיפי ויבין שהוא צריך לגשת לשירותים. היו לו כמובן הרבה פספוסים אבל התכוננתי לזה מראש ובשלב מסוים הילד הצליח לעשות קצת פיפי באסלה. שיבחתי אותו על כך ושמחתי מאוד. לאחר מכן הוא ביקש שוב ושוב ללכת לשירותים ונראה שהוא התלהב מהרעיון.
ביום למחרת כשהלך לגן שמתי לו חיתול והודעתי לגן שאנחנו התחלנו רשמית בגמילה מחיתולים. הגננת טענה שזו הייתה טעות להחזיר לו את החיתול ושאתחיל לו את הגמילה שוב בסופ"ש הבא. במהלך אותו יום אחרי שחזר מהגן הוא לא רצה לגשת לשירותים והיו שוב הרבה פספוסים. ביום שלמחרת שלחתי אותו עם תחתונים לגן מתוך אמונה שאני עושה את הדבר הנכון ושמה יותר גז על התהליך. כשבאתי לאסוף אותו מהגן הגננת נזפה בי ואמרה שכל עוד הילד לא מצליח לעשות באסלה אין טעם להביא אותו עם תחתונים לגן ושהיא ביקשה שנתחיל את התהליך בסופ"ש הבא. מלבד זאת היא אמרה שבגן הם לקחו אותו כמה פעמים לשירותים והוא לא רצה ללכת וגם התאפק. כשהגענו הביתה ישבתי איתו בשירותים וחיכיתי שיצא לו הפיפי. הוא בכה והיה לו קשה להוציא אבל בסוף הוא שחרר. אחה"צ שוב שמתי לו תחתונים והפעם באמת היה לו קשה מאוד. הוא בכה בכי היסטרי ולא הצליח לשחרר אפילו טיפה אחת. אחרי זמן מה הבנתי שאין טעם להילחם ושמתי לו חיתול. גם בחיתול היה לו קשה להוציא פיפי למרות שהוא היה רגיל אליו ורק כאשר עזבתי אותו לבדו במיטה שלו הוא שחרר ונרגע. אני יודעת שהילד שלי מאוד חכם ומבין שעליו לעשות את צרכיו בשירותים וגם יודע לבקש ללכת לשירותים אבל כשהוא מתיישב על הישבנון הוא מאוד מפחד לשחרר ומתאפק. שאלתי אותו בשלב מסוים ממה הוא מפחד ואמר שהוא מפחד מהשירותים.
אני חוששת שגרמתי לו לטראומה ולחרדה מהשירותים ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה שנכשלתי בתור אמא שלו ושלא הצלחתי ללמד אותו את אחד השלבים החשובים בחיים..לא יודעת אם להמשיך לשים לו תחתונים אחרי שחוזר מהגן או לא ולא יודעת איך לעזור לו להתגבר על הפחד מהשירותים, אשמח לעזרתכם..

שלום,

אני אמא לבת 2.9 חכמה מאוד ואפילו מעבר לגילה. בגיל 2.2 התחלנו גמילה מפיםי הלך מעולה וכך עד היום אבל עם הקקי היה קשה יותר. ולכן לגננות כנראה היה נוח יותר ובסמן הקקי שמו לה טיטול שלא תתאפק.וכך הילדה הורגלה...

לפני כשבועיים נכנסה מנהלת חדשה לגן שהמליצה להפסיק עם הטיטול אפילו שצעשה על עצמה עד שתבין שעושים בסיר או באסלה. ואכן עברו יומיים שלושה קשים והצלחנו! היו מסק ימים שעשתה באסלה ולצערי בסופש שעבר חטפה 40 מעלות חום ווירוס והייתה רגרסיב שפתאום הילדה שוב מפחדת, מתאפקת ולא רוצה לשבת בסיר או באסלה. אני ממש אובדת עצות מנסה להיות סבלנית אוטוטו גן עירייה - מה לעשות?

לתת לה לעשות בתחתונים? אציין כי לא בורח לה היא מודעת לכך שיש קקי והולכת ובעמדת בצד ומסתתרת. עד מתי זה יכול להמשך ככה?

שלום,
בן שנה, אם לא מקבל את מה שמבקש הוא מתחיל לבכות בעוצמתיות ולצרוח בקול רם. זה ממש מבהיל. לפעמים הוא נהיה כחול וקשה להרגיע אותו ואני מרגישה באותו רגע שעוד מעט מאבדת אותו.
רוב הפעמים באמת קשה לתת לו את מה שמבקש. למשל, הוא התחיל לפתוח את המגירות בבית ומצא בושם. לקחתי כי חוששת שישבור והרסיסים יפגעו בו. לפעמים צורח בעוצמתיות כי לא רוצה לצאת מהאמבטיה אחרי רבע שעה! מתישהו צריך לצאת מהאמבטיה!
אני מנסה לשים גבולות אבל פעמים רבות נשברת ומוותרת לו. אגב, אני טיפוס רגיז ומתפרצת בקלות למרות שלא זכור לי שהרשתי לעצמי להתפרץ אי פעם אל מול הילד.

איך ניתן להתמודד עם המצב?!

תודה לעונים

שלום,

אני אמא לבן שנה. ילדתי את בני לאחר סבל מתמשך של שנים בהן איבדתי מספר רב של הריונות מסיבה לא ידועה רפואית.
לאחרונה אני מרגישה את עצמי חשדנית כלפי כל מי שבא במגע עם בני (חוץ מאביו והאחים והאחיות שלי). בילדותי הייתי חשופה לפגיעה מינית ולאלימות פיזית ונפשית מתמשכת (מצד אבא שלי).
אני מרגישה שהעניין חונק אותי וכל הזמן דואגת לגורל בני וחוששת לשחרר אותו למשפחתון ולהמשיך בחיים כמו כולם. מה עליי לעשות?! מה יכול לעזור לי ?!

תודה

שלום
בתי בת 3 וחצי. ילדה די חכמה.כשהיא רגועה היא מתנהגת ממש יפה, משחקת ועדינה. אך יש פעמים (די הרבה, מכל דבר קטן)גם כשהיא משחקת עם ילדים - ממשהו הכי קטן היא מתחילה לכעוס להתעצבן, לשכב על הרצפה, לבכות ולצרוח (גם בגן, למשל אם מישהו לוקח לה משהו), היא לא נרגעת מזה מהר וכל מה שאומרים לה לא עוזר, וכמה שמנסים להרגיע אותה היא ממשיכה. נשכבת ומסרבת לקום, בוכה צורחת ואפילו כשכבר מחזירים לה את הצעצוע שלקחו עדיין בוכה ואומרת שהיא לא רוצה את זה וזורקת את זה בעצבים. גם כשלא מתייחסים היא ממשיכה יותר. בנוסף אם מתקרבים אליה (בדרכ שהיא עצבנית ומתנהגת ככה)היא מתחילה גם להגיד לי דברים כמו "לכי מפה מיד" ו"לא רוצה אותך פה" ו"אני רוצה ללכת לאיבוד" ודברים מוזרים כאלה. אנחנו ממש מתוסכלים מזה ולא יודעים כיצד לנהוג. לפעמים היא גם ממציאה ואומרת שאנו מרביצים לה, למרות שאף אחד לא נגע בה. זה ממש מלחיץ.כי אנשים מהצד יחשבו שזה מה שקורה וזה ממש לא קורה.(אציין שהיא אומרת את הדברים האלה רק כשהיא בהיסטריה ועצבים).
עוד דוגמא (שקוראת הרבה) - היינו בחנות ובתי צחקה, שמחה ורקדה ואז איזו אישה עברה לידה וחייכה אליה וקצת צחקה אז בתי התחילה לבכות ולהגיד שצוחקים עליה ושוב...אותה התנהגות כמו שכתבתי בהתחלה.קשה מאוד להרגיע אותה שהיא בהיסטריה כזו.כל פעם שהיא במצב רוח טוב ואפילו אני או בעלי או סבתא שלה או לא משנה מי בא וצוחק ומחייך אליה - היא ישר אומרת שצוחקים עליה ומתחילה לבכות לצרוח ולהיות על הרצפה עם ראש למטה.אני כבר ממש מפחדת לצחוק לידה. זה ממש מביך גם ליד אנשים. אנו לא יודעים איך לנהוג במקרים כאלה - האם ללכת בדרך טובה כשהיא עצבנית ?(לאו דווקא מהדברים שרשמתי, אלה גם אם אומרים לה לא על משהו שרצתה - אותו סיפור)האם לנהוג בדרך קשה ולהגיד לה שלא תקבל דברים ועונשים וכאלה? או לנסות בדרך טובה ולהביא לה ולעשות כל מה שהיא רוצה? אני ממש נואשת.
בנוסף - גם שאמרתי לה אם תתנהגי ככה לא תקבלי את זה ואת זה (לדוגמא) ואמרתי לה את זה כשהיא היתה עצבנית , היא עונה שהיא לא רוצה את זה בכלל, מה שממש מקשה כי היא עם המון גאווה.
מה עלינו לעשות?
אודה לעצתך
תודה

שלום,
בן שני שלנו בן 3 שבועות וקצת.
נרדם רק בידיים או לאחר הנקה או במנשא.
במעבר לעריסה/ עגלה מתעורר כמעט מייד תמיד.
לכן בפועל, כל הלילה ישן על הידיים של אשתי.
מה ניתן לעשות?

שלום , הבת שלי בת שנתיים וחצי והיא התחילה לפחד ממכוניות שנוסעות אפילו שהיא על המדרכה והיא לא קרובה אליהם . גם כשאני איתה בחנייה ויש שם מכוניות והם לא נוסעות היא מתחילה לצרוח ולאחוז בי שאני ירים אותה ואז כשאני אומרת לך שתיתן לי יד היא מתחילה לצרוח יותר חזק ולהביא לעצמה מכות בראש . הפחד הזה חדש מהשבועיים האחרונים . לא הייתה לה שום טראומה ממכוניות מה אפשר לעשות?

שלום
תינוק שנולד פג בשבוע מוקדם אך עלה יפה במשקל כיום 2600. אוכל תמל סימילאק וכל ארוחה לוקחת בסביבות השעה וחצי ואז עוד זמן עד שהוא נרדם.
אני עושה הפסקות באכילה על מנת לשחרר גרפס אבל במהלך האוכל הוא כבר
עושה קקי בחיתול מה שנראה לי מוזר. הוא מתאמץ מאוד ואז צריך לנוח ולעיתים כמעט נרדם.
האם כדאי להחליף לו את האוכל? ייתכן שכבד לו מדי על הקיבה? האם רוב התינוקות עושים צרכים תוך כדי האוכל?

תודהוחג שמח

שלום רב,
יש לי ילד מקסים בן 3.5 מאוד פעיל ומאוד חברותי.
אני עם אופי אחר - יותר מסוגרת ופחות מתחברת. אני מוצאת שקשה לי מאוד לצאת איתו לגן המשחקים. מאז שהיה קטן "נתתי" את התפקיד הזה לסבים ולסבתות שלו.
בגלל שיש עכשיו חופשות והסבים והסבתות עסוקים אני זו שאחראית על הפעילות איתו ומאוד קשה לי ללכת לגן המשחקים, כאילו משהו מונע ממני לעשות את זה.
כשאני עצמי הייתי קטנה אמא שלי מעולם לא יצאה איתי לגן המשחקים, רק אבא.
רציתי לשאול מה ניתן לעשות כדי להתגבר על המחסום הזה?
תודה לעונים.

שלום רב
לאחרונה קניתי ברמים של נביעות אליי הביתה
יש לי בעיה עם הילד בן שנתיים שהוא לא אוהב מים ואוהב כל דבר אחר
אני מאוד רוצה שהוא ישתה יותר מים
איך אני גורמת לו לשתות יותר
המיני בר גורם למים להיות יותר זמניים
מישהו יכול לעזור לי בזה?

שלום !
הבן שלי בן 11 ובכיתה ה. הוא ממש ילד טוב, נבון ומאוד חברותי. יש לו ציונים טובים בבית הספר יש לו הרבה חברים. בחודש האחרון הוא מאוד השתנה בהתנהגות שלו וברצון שלו ללמוד לבבית הספר זאת אומרת לא רוצה ללמוד למבחנים אני צכירה כל הזמן להזכיר לו ולשבת איתו אותו דבר לשיעורי בית.
מסתבר שזמן אחרון הוא התחיל להסתובב עם 2 בנים מהכיתה שלו שהם מאוד מופרעים ובעתיים. אחד מהם הביא בפורים משקה של הלכוהול . הבן שלי התחיל להתרחק מהחברים שלו שמכיר בהגן ושהם ממש ילדים טובים . אחת מהאימאות ספרה לי שהבן שלי רב עם חבר טוב שלו וקילל אותו . הוא לא קילל אף פעם.
אני ובעלי שוחחנו איתו שהוא צריך להתרחק מהילדים הבעייתיים . מה עוד אשפר לעשות ? תודה רבה.
אמא מאוד מודאגת.

שלום רב,
יש לי תינוקת בת 7.5 חודשים,
ב3 חודשים האחרונים ישנה רק על הידיים וגם עם קושי
(לפני כן הייתי מניחה אותה על המיטה שלה והיא היתה נרדמת לבד
אך ראיתי שהתחיל להיות לה קשה כנראה בעקבות בקיעת שיניים הייתי עוזרת לה
וכך זה התחיל...
בד"כ היא נרדמת על הבטן וכעת שהיא יודעת להתהפך היא מסתובבת על הגב ולא ישנה.
נושא השינה מקשה עלי מאוד, איך אפשר לחזור לשינה לבד במיטתה.