שאלה

השיטה הבטוחה ביותר כיום לתיכנון מין העובר איננה, לצערי, זמינה לכל הזוגות באופן רוטיני, מכיוון שהיא מתאפשרת רק במהלך הפרית מבחנה, כשאז יש אפשרות לביצוע אבחנה טרום-הריונית של מין העובר – כלומר – לפני החזרת העוברים לרחם האישה ניתן לבצע בדיקה גנטית של תא אחד מכל עובר כדי לדעת את מינו, ואח'כ – להחזיר לרחם באופן סלקטיבי את העוברים מהמין הרצוי.
כמובן ששיטה מתוחכמת זו אינה מיועדת לזוגות שכל רצונם הוא לווסת את מספר הזכרים והנקבות בין צאצאיהם, אלא מוגבלת לאותם מקרים בהם יש המלצה רפואית לא ללדת ילד ממין מסוים עקב מחלות שונות הקשורות במין העובר.
מכיוון שכידוע תאי הזרע הם אלו שקובעים את מין העובר, מתמקדים כיום המאמצים במציאת טכניקה מעבדתית אמינה שתצליח להפריד מראש את תאי הזרע הזכריים מהנקביים עוד לפני שלב ההפריה.
כיום יש מס' שיטות כאלו שנמצאות עדיין בשלב מחקרי בלבד, וכבר דווח על הצלחות לא רעות בהפרדה של תאי הזרע לפי זיהוי המטען הגנטי שלהם. שיטות אלו עדיין יקרות מאד, ובכל מקרה לא נמצאות כרגע בשימוש רוטיני לקהל הרחב.
מעבר לכך – קיימות כל "עצות הסבתא" הידועות המתבססות על ההנחה הלא מוכחת שתאי הזרע הזכריים מהירים יותר מהנקביים ועמידים פחות בסביבה חומצית. על סמך הנחה זאת הוצע שכדי ללדת ילוד ממין זכר, לדוגמא, יש לקיים יחסים כמה שיותר קרוב לזמן הביוץ ו/או לשטוף את הנרתיק בתמיסת סודה לשתייה לפני קיום היחסים. (ולהיפך במקרה של ילוד ממין נקבה: קיום יחסים יומיים לפני הביוץ ו/או שטיפת הנרתיק בתמיסת חומץ לפני קיום יחסים).
בדומה – קיימות מס' שיטות מעבדתיות המבטיחות לקהל הרחב את בחירת מין העובר, באמצעות "הפרדת תאי הזרע" על סמך המהירות שלהם, והפרדת התאים המהירים מהאיטיים. יש לדעת כי כל השיטות האלה, כולל שיטות המעבדה הנ'ל, לא הוכיחו את עצמן במחקרים מדעיים מבוקרים, והן על אחריות המשתמשים בלבד.
בכל מקרה, אני אישית יכול להבטיח מראש לכל זוג הצלחה של לפחות 50% בבחירת מין העובר, ללא כל שימוש בטכניקה כלשהיא...