פורום עזרה ראשונה, החייאה, בטיחות - יש לך שאלה?

(אוי ואבוי לך ) אם אתה חולה סכרת 18 שנה ואינך יודע לטפל בהיפו או בהיפר גליקמיה ,

לועזית: hypoglycemia
רמה נמוכה מדי של גלוקוז בדם, שגורמת לחולשת שרירים, חוסר קואורדינציה, בלבול שכלי והזעה. במקרים חמורים עלולה להוביל לתרדמת; מופיעה בדרך-כלל בסוכרת כתוצאה ממינון עודף של אינסולין וצריכה לא מספקת של פחמימות. הטיפול הוא על-ידי נטילת גלוקוז דרך הפה, או, אם החולה מחוסר הכרה - בהזרקה.

היפרגליקמיה



(רמה גבוהה מדי של סוכר בדם)

גורמים
פחות מדי אינסולין או טיפול תרופתי אחר: האם "דילגת" על זריקה או על טבליה? האם הזרקת מעט מדי אינסולין? האם מנת הטיפול הפומי שנטלת היה נמוך מן הרגיל?
מזון: האם אכלת יותר מדי פחמימות בארוחה האחרונה?
פעילות גופנית: האם הפסקת להתעמל?
מחלת חום: שפעת, זיהום.
מתח: דחק, לחץ נפשי מתמשכים.
מחזור חודשי (אצל נשים).
סימני ההיפרגליקמיה
עייפות
השתנה מרובה
צמא קיצוני
כאבי ראש
איבוד משקל
הפרעה בראייה
דלקות חוזרות ונשנות בעור
סימנים אלה נעלמים כאשר רמת הסוכר בדם יורדת והאיזון חוזר.

דימום וגינאלי הוא מצב חירום ראשון במעלה ,
האמת שבשטח מחוץ לבית חולים לא ניתן לעשות הרבה ,
אם אתה מיומן בפתיחת וריד זה טוב, ואם לא,
אז טס לבית חולים.

הרמת סנטר בתבצעת בעת שאין חשש לפגיעה בעמ"שצ,
שלב ראשון בפתיחת נתיב אוויר זה דחיקת הלסת תוך קיבוע הראש,

כפי שכתבת ראשית צריך לחלץ את הלכוד ואת זה עושים החבר'ה מכיבוי אש עם ציוד מיוחד,
אנחנו בשלב זה נותנים טיפול ראשוני שכולל A-B-C חמצן , עירוי, וממתינים לחילוץ ,
מקבעים ראש וצוואר , ולאט לאט משכיבים על לוח גב ו....לאט לאט מוציאים אותו החוצה ,

הלם (בלועזית: שוֹק, Shock) מוגדר כירידה בפרפוזיה (כמות הנוזל העוברת דרך תווך מסוים, הכוונה היא לכמות הדם העוברת דרך הרקמות. בעברית זילוח) של הרקמות ובעקבות כך גם בחמצונן, המובילה למטבוליזם אנארובי. זאת, כתוצאה מירידה בלחץ הדם או בנפחו. הלם מהווה סכנה ממשית ומיידית לחיי החולה. הסיבה הנפוצה למצב זה היא אובדן דם אבל קיימות סיבות נוספות. לאחר אובדן דם, הגוף בפיקוחה של מערכת העצבים האוטונומית גורם לכך שזרימת הדם תגיע בעיקר לאיברים חשובים על חשבון הפריפריה וזאת על ידי הגברת קצב הלב וכיווץ של כלי דם פריפריים והרחבה של כלי דם מרכזיים (המובילים דם אל המוח, הלב והריאות). זהו מעין מנגון פיצוי של הגוף על אובדן הדם.

הלם תת-נפחי (היפוולמי)
סוג ההלם הקלאסי, נובע מירידה במאזן הנוזלים בגוף. אובדן נוזלים בגוף יכול להגרם מסיבות א-טראומטיות (שלשולים, התייבשות) או מסיבות טראומטיות (ירי, דקירה וכו')- הלם המורגי (תת-סוג של הלם היפוולמי אך נגרם ספציפית מאובדן של דם).

תהליך:

נפח הדם יורד
לחץ דם יורד
נסיונות פיצוי, שמטרתן להעלות את לחץ הדם, על ידי העלאת קצב לב ונשימה וכיווץ כלי דם פריפריים. כתוצאה מכיווץ כלי הדם נפגעת אספקת הדם לאיברים הפחות חשובים והם עוברים לנשימה אנאירובית.
סימנים להלם תת-נפחי:

דופק מהיר וחלש.
נשימה מהירה ושטחית.
שינויים במצב ההכרה.
חיוורון עד כיחלון פריפרי.
עור קר, זיעה קרה, צמרמורת ("עור ברווז").
יובש בריריות.
שתן מועט וכהה.
ירידה בלחץ דם בשלבים מתקדמים.
מילוי קפילרי לא תקין.

בוקר טוב
ברוב המקרים הסיכוי לקבל כוויות קור בארצנו הוא נמוך,
אלא אם בעלך מסתובב ברחבי מדבר וערבה או רמה"ג, אנחנו די דואגים לעצמנו מבחינת לבוש והגנה והזמן שאנחנו חשופים לקור נמוך,
אבל יש אנשים רגישים יותר ורגישים פחות ולמענם הבאתי כאן סקירה
שנלקחה מאינפומד,
על כווית קור
מהי כוויית קור , מהם הסימנים וכיצד מטפלים ?

כווית קור היא פגיעה ברקמות הגוף הנובעת מקיפאון שלהן. חשיפה
לטמפרטורה קרה באופן קיצוני גורמת ליצירת גבישי קרח בתאים, התייבשות
התאים, הרס חלבונים בתוכם ופגיעה בתפקודם התקין. כלי הדם ברקמה
שנפגעת נהרסים אף הם.

הפגיעה מירבית כאשר ההתקררות איטית מאוד וממושכת וכאשר יש הפשרה
איטית או הפשרה וקפיאה לסירוגין.

התסמינים כוללים נוקשות וקור של האיבר, תחושת נימול, צריבה או חוסר
תחושה, תנועות מגושמות, כאבים חזקים.

ברוב המקרים נפגעים כפות הידיים והרגליים, האצבעות והבהונות. בנוסף
תיתכן מעורבות של אף, לחיים, אוזניים ולחמיות העיניים.

כמו בכוויות חום, גם בכוויות קור יש דרגות, על פי עומק הפגיעה
ברקמה. בשלב הראשון יש חיוורון או אודם, בצקת ופגיעה בתחושה.בדרגה
שניה מופיעות שלפוחיות צלולות. בדרגה שלישית השלפוחיות מתמלאות בדם.
בדרגה רביעית הפגיעה עמוקה מעבר לעור וכוללת שרירים, גידים ועצמות;
אז תיתכן הכחלה או לובן עז, ונמק של האיבר והעור מעליו.

הטיפול הראשוני בשטח הוא כיסוי הגוף והאיבר הנפגע בביגוד יבש ורך
על מנת להפחית איבוד חום נוסף ולהגן על האיבר. יש לחמם את האיבר,
אלא אם כן יש סכנה של קפיאה מחדש, ולא לעשות זאת בשפשוף, כדי לא
להגביר את הנזק הרקמתי. יש לפנות את הנפגע לבית חולים, שם הוא אמור
לקבל נוזלים מחוממים, לחמם את האיבר במים חמים של עד 40 מעלות,
ולקבל טיפול בסיבוכי הכוויות.

הלומד את כלל העזרה הראשונה צריך להכיר גם דרכים אחרות להנשמה מלאכותית, בפרט למקרים קשים כגון פציעה, או סיבות אחרות המונעות אפשרות שימוש בשיטה אחת בלבד. במקרה של טביעה ממשיכים זמן רב מאוד בשיטה הנקראת שיטת הולגר-נילסן. עפ"י שיטה זו משכיבים את הטבוע על ביטנו כשפיו למטה ולסירוגין יש ללחוץ על גבו ולהרים את זרועותיו מול ראשו. קיימת גם שיטת סילבסטר, לפיה הנפגע שוכב על גבו כשפיו למעלה ואז יש לסירוגין להרים את זרועותיו מעל ראשו,כדי להגביה את צלעותיו ולהרחיב במידת האפשר את חלל החזה ואחר כך להורידן, כאשר באותו הזמן המציל צריך ללחוץ בזרועותיו הוא על חזה הנפגע, כדי להוציא את האוויר מהן. לבסוף קיימת שיטת ההנשמה מפה לאף, בה משתמשים כאשר פיו של הנפגע במצב של פציעה או סתימה. שיטה זו דומה לשיטת ההנשמה מפה לפה, בהבדל שבמקרה זה יש לסתום בעזרת כף היד את הפה ולא את האף. "

טמפונדה הינו מצב בו נוזל מצטבר בין הקרומים העוטפים את הלב.
ככל שמצטבר יותר נוזל כך היכולת של חדרי הלב להתרחב ולהתכווץ מצטמצמת, ומכאן קטנה היכולת של הלב להזרים דם לגוף.
בדרג השטח אין לנו יכולת לטפל במצב זה, והטיפול מבחינתנו שמירה על ABC ופינוי מהיר לבית החולים.
בבית החולים יוכלו לנקז את הנוזל שהצטבר.

אם אתה כונן מד"א ודאי קיבלת את החוזק בנוגע לשפעת החזירים ,
יש באמבולנסים ערכת מגון נגיפית,
הכוללת מסיכות פה ועיניים , כפפות , חלוק , אשר מהווים אמצעי הגנה בסיסיים , ומאפשרים הגנה בסיסיים , אלו יחד עם אלכוהול ג'ל נותנים תשובה טובה לאפשרות הדבקות,
קח בחשבון לחטא סטטוסקופ ומד לחץ דם וכל אביזר שבא במגע עם חולה כזה.

תחבושת מטאלין נועדה במקורה לבודד את מקום הכוויה ולמנוע הדבקה,
היום מעדיפים להשתמש בתחבושות רטובות שגם מקררות את מקום הכוויה ומורידות את הכאב ,
ולכן המטאלין אאוט, ברנשילד אין ,

:
Laryngeal Mask Airway
טוב, צריך לראות תמונה כדי להבין...אבל - זהו בעצם צינור שבקצהו מסכה. את הצינור מחדירים ללוע בצורה עיוורת. המסכה בעצם יוצרת אטימה באיזור הלרינקס (האזור בו ממוקמים פתחי הקנה והוושט). בצורה זו נאטם פתחו של הוושט ואילו אל פתחו של הקנה מכוונת המסכה, שדרכה מנשימים.

כן זה נכון בתך עשתה כיווץ בלתי רצוני של בית הבליעה , בשפה המקצועית זה נקרא לרינגו-ספאזם, או טביעה יבשה ,
זה מצב הגנתי של הגוף , ברגע שחודר גוף זר ללוע (לא לפה)זה כולל גם מים יש התכווצות בלתי רצונית של שירי הלוע ע"מ לחסום את כניסת אותו גוף זר ,
וזה כנראה מה שקרה לבתכם , חדרו לה מים ללוע ובתגובה בלתי רצונית הלוע התכווץ ונחסם, ,
זה באמת לוקח כמה שניות שנראות כמו נצח , אבל הגוף חוזר לעצמו די מהר , רמת החמצן יורדת והכיווץ מפסיק מעצמו כי יש רלקסציה (הרפיה) של השרירים המכווצים מחוסר חמצן , התהליך הוא מאוד מהיר ,
אגב זה מה שקורה ח"ו בטביעה מסיבה כל שהיא נכנסים מים ללוע יכול להיות ממכה -קפיצה-התקף לב או כל דבר אחר המלווה לעיתים באיבוד הכרה זמני , הלוע מתכווץ כדי להגן מפני כניסת המים משעוברות השניות הקריטיות ( ולא כמו אצל בתכם) ויש הרפיה מלאה מרגע זה המים זורמים פנימה ללא בעיה ואז מוצאים את הטובע על קרקעית הבריכה (טביעה רטובה) ,
מסקנה :יש להשגיח בשבע עיניים על הילדים גם במשחקים באמבטיה.

המוטו בהחייאה זה אומנם החזרת הדופק אבל...לא רק זה ,כי לעיתים הדופק לא אפקטיבי,
אנחנו בודקים סימני חיים שיכולים להיות תזוזת גפיים, תנועת בליעה (הקנה עולה ויורד)
או השמעת קול (יתכן ונישמע גניחות כאב כתוצאה מהעיסוי),
אם את מיומנת בביצוע החייאה ובדיקת דופק ואת חשה בדופק אפקטיבי נמוש ומלא אזי אחלה,
במידה ואת "מטפל מזדמן" ללא ידע קודם המשיכי בעיסוי זה מה שיציל אותו.

הווריד הגיגולארי , ישנם 2, פנימי וחיצוני (Internal and external).
הורידים ממוקמים בצוואר ותפקידם לנקז את הדם מהגולוגולת והפנים, אל הלב.
חשיבותם הרפואית מבחינת רפואה דחופה, הינה בעיקר עקב כמויות הדם הגדולות אותם הם מנקזים שבמקרה פציעה יכולים להביא לאבדן דם ניכר ולמוות.

דבר זוהי מחלה שמקורה במכרסימים בעיקר ומועברת לבני אדם מעקיצת פרעושים (ישנם מקרים בהם בני אדם נדבקו ממגע עם נוזלי גוף ושאיפת רסס ).

מקורה המחלה הינו בקטריה בשם Yersinia pestis.
הסימנים למחלה הינם חום צמרמורות נפיחות ורגישות של בלוטות לימפה, בעיקר במפשעה.

הדבר מוכר לנו במובן היום יומי "כמגפה", מתקופת מהתנ"ך כחלק ממכות מצרים, וגם מהמאה ה14 כ "מוות השחור" שכמעט והשמיד את אוכלוסית אירופה. והקפדה על היגיינה אישית הייותה חלק חשוב במניעת הפצת המחלה בחלק מהאוכלוסיות.

המחלה עצמה אינה היסטורית ולפי ה CDC המרכז לבקרת מחלות האמריני, בארה"ב מתוארים בין 5-15 מקרים כל שנה. בזכות הטיפול האנטיביוטי שניתן היום אחוזי התמותה מהמחלה הינם נמוכים.