פורום עזרה ראשונה, החייאה, בטיחות - יש לך שאלה?

כוויה ממים רותחים חשוב לדעת באיזה איזור הכוויה גפיים,פנים ,בטן ,גב , ואיזה שטח היא מכסה ,,
הכוויות ממויינות לפי דרגות דרגה א כוויות משמש (כל הלבנים שהולכים לים וחוזרים "עגבניות")דרגה ב זה כוויה דרגה א +הופעת שלפוחיות , ודרגה ג זה בשר חרוך -מפוחם,
עם החלטת על קפה אז בבקשה שים נס עם שניים סוכר , ועכשיו ברצינות לא קפה ולא בטיח,
ראשית שטיפה במים (קרים) שנית עטיפת מקום הכוויה עם סדין רטב ו...קדימה למיון \קופ"ח (מחק את המיותר),
קיימים בשוק היום תחבושות מקררות הרוויות בחומר שמיוצר על בסיס צמח עץ התה והם עושות נפלאות בתנאי שמניחים אותם עד חצי שעה מרגע הכוויה כי אחרת הם לא אפקטיביות,
כוויות על שטח נרחב וביזורי החזה או הראש (גם דרגה א)מחייבות התייחסות דחופה.

ראי חזקה עליהם שהם עשו מלאכתם נאמנה,
ציפורן מתדלדלת כואבת הרבה יותר מאשר גזירתה , מה עוד שהציפורן בונה את עצמה מחדש,
וההסרה עוזרת בתהליך הבראת הציפורן ,
זה לא פצע רגיל שמחטאים וחובשים זה קצת יותר מורכב לכן הסרת הציפורן הייתה חיונית,
רפואה שלימה,
(נתנו לו משהו נגד כאבים?)

כן, נתנו לו משככי כאבים והכאב באמת עבר. שאלתי לא כי אני לא סומכת על הרופאים, אלא כי זה היה נשמע לי קצת קיצוני מדי לחתוך וגמרנו. אבל, אם זה מה שצריך לעשות אז קטונתי...

העיקר שירגיש טוב.
תודה רבה לך, שוב!

איזוקט , השם הגנרי הוא איזוסורביד דיניטראט שייך לקבוצת תרופות מרחיבות כלי-דם הנקראות ניטראטים, והכוללות גם את החומר גליצריל טריניטראט. משתמשים באיזוסורביד דיניטראט להקלת הכאב ולהפחתת התדירות של התקפי תעוקת חזה.

קורדיל, או בשמו הגנרי Isosorbide Dinitrate , שייך לקבוצת תרופות
הקרויה ניטראטים. מדובר בתרופה המרחיבה כלי דם, וניתנת בשתי
אינדיקציות עיקריות:

1. היות והיא מרחיבה את כלי הדם בלב, היא משמשת להקלת כאבי חזה
בחולי אנגינה פקטוריס (מחלת לב כלילית).
2. היא מפחיתה את התסמינים של קוצר הנשימה בחולי אי ספיקת לב.
בנוסף, לעיתים נותנים קורדיל לחולים עם לחץ דם גבוה, עוויתות קשות
בשרירי הוושט או במקרים אחרים בשל תכונתו להרפות שרירים חלקים.

אדאלט-ניפדיפין, אחת התרופות הפופולאריות ביותר בשימוש במחלות לב ויתר לחץ דם, נכנסה לשימוש לפני פחות מ-20 שנה. בהיותה שייכת לקבוצת התרופות הנקראות "בולמי סידן" , מתערבת התרופה בהולכת אותות חשמליים בשריר הלב ובכלי הדם.
ניפדיפין משמש בעיקר לטיפול בלחץ דם גבוה, במיוחד בטבליות לשחרור מושהה המאפשרות נטילת התרופה פעמיים ביום בלבד.
כמו-כן נפוץ השימוש בניפדיפין לטיפול בתעוקת חזה, במיוחד כאשר זו נובעת מעווית העורקים הכליליים, ובחולים עם אי ספיקת לב,

לועזית: heparin
נוגד קרישה שמיוצר בתאי הכבד ובחלק מתאי הדם הלבנים; הוא פועל על-ידי עיכוב פעולת האנזים תרומבין בשלב האחרון של קרישת דם. צורה מטוהרת שלו משמשת למניעת קרישת דם בחולים עם פקקת ומחלות דומות.

אידניקציות לביצוע אינטובציה כוללים: מצב החייאתי, בחולה/נפגע מחוסר הכרה או כשיש פגיעה ברפלקס הבליעה והנפגע אינו יכול לשמור על נתיב אוויר פתוח, לשם מתן סיוע נשימתי כשיש ירידה משמעותית בנפח או בקצב הנשימה עקב פגיעה (במקרה שהחולה בהכרה ינתן לו חומר הרדמה "לטשטש" אותו כדי לאפשר את ביצוע האינטובציה), כשיש חסימה קיימת או מאיימת של דרכי הנשימה (למשל בבצקת), כפעולה מניעתית - פרופילקטית, כשיש צורך בהנשמת יתר (דוגמא בפגיעת ראש...יתכן שזה כבר לא מעודכן), בחולה הסובל מהיפוקסמיה (ירידה ברמת החמצן בדם), ובהיעדר וריד פתוח ניתן גם להחדיר תרופות החייאתיות דרך הטובוס.

(תרופות החייאתיות הם נרקן, אטרופין, וליום, אדרנלין/אפינפרין ולידוקאין - סימן עזר NAVAL:

Narcan

Atropine

Valium

Adrenaline/epinephrine

Lidocaine )

יש 2 אפשרויות
או לבקש מהנהג שיעצור לדקה ולמדוד בשקט,
או להשתמש במכשירים מיוחדים שיכולים למדוד גם תוך כדי תנועה ורעש,
כמו מד-לחץ דם אלקטרוני ביתי רק הרבה יותר משוכלל ללא צורך בסטטוסקוף.

יש אפשרות שלישית לרכוש אוזניות מיוחדות כמו במטווחים שלתוך חור מיוחד דוחפים שם את האוזניות של הסטטוסקוף , זה מנטרל את הרעש מהסביבה.

פד האשרמן הוא למעשה שסתום חד כיווני שמשתמשים בו בפגיעות חודרות בחזה ע"מ למנוע תמט ראתי ,קרי כניסת אוויר מבחוץ (מהחור של הפגיעה),
כשאנחנו רואים התדרדרות של הפצוע למרות האשרמן כדאי להוציא-להסיר אותו ,
בזמנו היינו משתמשים בגזה וזלין כדי למנוע כניסת אוויר ,
תשאיר מייל שלך ואשלח לך מצגת על פגיעות חזה.

האישונים מהווים אינדיקציה למצב החולה מחוסר ההכרה ,
אישונים שאינם מגיבים לאור מלמדים בעצם ש"הקשר" עם המוח מנותק , כי אישון שמאירים עליו חייב להתכווץ ,
אישונים מורחבים מלמדים על הפוקסיה (אי הגעת חמצן למוח)
אישונים לא שווים מלמדים אותנו על ארוע מוחי-חבלת ראש,
אישונים ראש סיכה (קטנים מאוד) מלמדים על מינון יתר או שימוש בסמים.

Intraosseous infusion
העירוי התוך גרמי מיועד במקרים בהם יש צניחת ורידים קשה(בעקבות ירידת לחץ דם-שוק)
ובמקרים בהםלא נמצא וריד פריפרי, או אז מכניסים עירוי לתוך תעלת העצם ,
יש פטנט ישראלי שנקרא BIG כחול למבוגרים ואדום לילדים ,שהוא" יורה" מחט לתוך תעלת העצם ,
מאת: ד"ר יואב הופמן, ד"ר איתי שביט
השגת גישה ורידית הינה פעולה קשה לביצוע בתינוק/ילד העובר החייאת לב-ריאה, או נמצא במצב של הלם - מצב קליני המלווה בוואזוקונסטריציה פריפרית ניכרת ולעיתים אף בירידת לחץ הדם (הלם בלתי מפוצה). הבעיה אף מחריפה במתארי טרום בית חולים אשר אינם מתאימים להכנסת עירוי מרכזי - פרוצדורה הדורשת מיומנות גבוהה ועלולה לארוך זמן ממושך.

החדרת וריד פריפרי נחשבת לפעולת הבחירה במצבי החייאה והיא נפוצה ביותר - כמעט בכל החייאה באדם הבוגר. במצבי החייאה בגיל הפדיאטרי, לעומת זאת, החדרת עירוי תוך גרמי הפכה בשנים האחרונות להיות נפוצה כקו ראשון לטיפול, עקב קלות הביצוע היחסית של פעולה ובגיבוי מחקרים חדשים אשר הוכיחו את יעילותה.

ההמלצות האחרונות של ה-ILCOR (International Liaison Committee (on Resuscitation קובעות כי החדרת עירוי תוך גרמי מומלצת במצבי החייאת ילדים אשר בהם לא ניתן לבצע גישה ורידית מהירה ("פתיחת וריד"). איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA) בהמלצותיו האחרונות משנת 2005 הרחיב הנחייה זו אף למצבי דום לב במבוגרים.

המלצות אלו מעודדות את הרחבת השימוש בעירויים תוך גרמיים במצבי החייאה ומאפשרות החדרת עירוי תוך גרמי כניסיון ראשון להשגת גישה למתן נוזלים ותרופות, אם ההתרשמות הראשונית של מבצע ההחייאה היא כי פתיחת וריד פריפרי עלולה לקחת זמן.

החדרת עירוי תוך גרמי הינה מיומנות קלה ללמידה באופן יחסי והיא נעשית כיום כחלק מקורסי החייאה מתקדמים לצוותים רפואיים וסיעודיים ולצוותי מד"א (ACLS ,APLS ,PALS).

מה הוכח לגבי החדרת עירוי תוך גרמי?

א. בהחייאה, יעילות החדרת תרופות ונוזלים במתן תוך גרמי זהה למתן תוך ורידי (פריפרי או מרכזי), וגבוהה יותר מאשר במתן דרך צינור קני (טובוס) .

ב. קיימות מעט מאוד התוויות-נגד לביצוע החדרת עירוי תוך גרמי, רובן ברורות מאליהן כגון: שבר בעצם, ניסיון החדרה קודם באותו מקום, או מחלות עצם כמו אוסטיאופורוזיס.

ג. אחוז התחלואה הנלווית נמוך (פחות מאחוז אחד) וכולל בעיקר זיהומי עור שטחיים ובתדירות נמוכה יותר: אוסטאומייליטיס, תסמונת מדור, נמק עורי ושברים בעצמות.

ד. הטיביה הקריבנית (פרוקסימלית) מהווה את אזור ההחדרה המועדף ויש לנסותו ראשון (תמונה מס' 1). עצמות אחרות יכולות אף הן להוות אתר להחדרת עירוי תוך גרמי: פמור רחיקני (דיסטלי), רדיוס רחיקני, החלק הקדמי של ה-Iliac spine ועצם הבריח.

בטביעה כמו בכל מקרה אחר אתה עובד לפי ה-A-B-C ,
ברמה של ה-BLS אתה מתחיל החייאה ועובד לפי שרשרת ההישרדות .

coma - מקור המילה מיוונית ופירושו שינה עמוקה, אולם הכוונה לאדם אשר אינו מגיב לגירויים חיצונים מהסביבה.
דבר אשר מעיד בד"כ על פגיעה במערכת העצבים המרכזית (=מוח) , הגורמים לכך רבים ומגוונים, החל משבץ מוחי, סוכרת,זיהום, הרעלה וכלה בפגיעות ראש וטראומה.
העקרון הבסיסי בטיפול לא משתנה: ABC , פנה ופתח נתיב אויר, שמור על נשימה וחמצון נאותים, ותמוך במערכת הלב וכלי דם..
כמובן פינוי לבית חולים והמשך בירור וטיפול מעמיק שם.

כמו בכל דבר יש יצרנים שונים ,וטיב של מכשירים שונים,
בעקרון הפלס מודד את כמות החמצן בפריפריה מה שמעיד על פרפוזיה ,
בדיקת הפלס לא מכאיבה וניתן להשאירה על האצבע עד למיון ,
רמת חימצון טובה נעה בין 90 ל100 שוב תלוי באיזה מקרה ומי החולה
אם תשאיר את הפלס על האצבע תוכל להבחין בירידה של החימצון.

לועזית: hyperventilation
מצב לא תקין של נשימה מהירה ועמוקה במנוחה (במאמץ נשימה מהירה היא תקינה); מופיעה כאשר הריכוז של פחמן דו-חמצני גבוה מן התקין בגלל חילוף פגום של הגזים בריאות, לדוגמה בדלקת ריאות או במצבי פחד.

toxemia of pregnancy, eclampsia
מצב מסוכן (לאשה ולעובר) שעשוי להופיע בסוף ההריון, ומאופיין בפרכוסים, שמופיעים אחרי עליה פתאומית בלחץ הדם ו/או התפתחות פתאומית של בצקת ושל מיעוט שתן (אוליגוריה). רעלת הריון דורשת טיפול רפואי מיידי

לועזית: preeclampsia
לחץ דם גבוה (מעל 140/90 מ"מ כספית) שמתפתח במהלך ההריון אצל אשה שלחץ הדם שלה היה תקין קודם, מלווה בהצטברות נוזלים, ולעיתים גם בנוכחות חלבון בשתן.

VF זה פרפור חדרים -הקוצב הטבעי מאט משמעותית או מפסיק את עבודתו כתוצאה מכך מתעוררים מוקדים עצמאיים המנסים לקצב , קוצבים עצמאיים אלו גורמים לפרפור חדרים = הפרעת הקצב הזו מאופיינת באיבוד הכרה מיידי = הפתרון האולמטיבי הוא מכת חשמל.

VT טכיקראדיה של החדר , זוהי גם הפרעת קצב מסוכנת בה החדר מתחיל לעבוד בקצב מהיר ,אם היא אינה מטופלת יש סיכוי שהחולה יכנס גם ל-VF ,ניתן לטפל בה תרופתית תלוי במצה ההמודינמי של החולה או לבצע היפוך מסונכרן באמצעות הדפיברילטור בנט"ן(לא האוטומאטי שקיים באמבו הלבן)

VT ללא דופק מטופל כמו VF וחייב לקבל מכת חשמל במהירות גם ע"י דפיבריטור אוטומאטי.

הכי חשוב זה "להטיס" אותו לחדר מיון,(ולנסות להביא את החומר איתו)
הוא זקוק לשטיפת קיבה יסודית באמצעות זונדה =פחם,
אנחנו לא גורמים לו להקיא כי ההקאה תגרום לחומר לעלות שוב בוושט ולצרוב שוב את הוושט והלוע.

נתחיל בבטיחות. ציוד מגן אישי והוצאת נפגע למקום בטוח. אנשי חומרים מסוכנים במידת הצורך.
הטיפול הבסיסי הינו שמירה על נתיב אויר. דאגה למתן חמצן בריכוז גבוה (ABC וכד')
חשוב יותר הוא לאסוף מידע מיהמן ,דוגמת:
לברר מהו החומר? ניתן להביא תוויות עם שם מסחרי (קצת יותר בטוח מלסחוב מיכל חומר רעיל איתך בדרך לבית החולים)
מתי נלקח ואיך? ( בליעה, הזרקה שאיפה..) האם הנפגע הקיא מאז ?
במידה ומדובר בתאונה (הפשטת בגדים ושטיפת הנפגע במים זורמים רבים ).
ברמת הנט"ן התמיכה בנתיב אויר, מערכת נשימהה וכלי דם, יכולים להיעשות בצורה יותר מתקדמת. אולם, ישנם מעט חומרים בהם יש בידנו תרופה הנוגדת את השפעת הרעל בדרגת השטח.