אלצהיימר

קשה להגיד אם יש טעם בהמשך השימוש בתרופה על פי האינפורמציה שמסרת. רופא צריך לבדוק ולהשוות את מצבו היום למצבו בעת התחלת השימוש בתרופה ולהחליט.

תודה על מהירות התגובה

בהמשך לשאלתי הקודמת. בזמן האחרון הוא מרבה לשכב במיטה, אינו רוצה לקום, חולם הרבה, ובלילות הוא מסתובב בבית. פותח וסוגר את הדלת. לקחתי את מפתח הבית על מנת שלא יוכל לפתוח את הדלת, ואז הוא מחפש את המפתח ואינו מרפה. אני מאד חוששת שיצא מהבית, ואני מרגישה שהוא אובססיבי בענין המפתח. מה עלי לעשות. במילה אחת, אני אומללה. לחשוב על איש מקסים שאין לו עבר ואין לו הווה, ועל עתיד אין מה לדבר.

ממה שאני מבינה, את נמצאת עם בעלך האהוב 24 שעות ביממה. אינני רופאה או מומחית - רק אדם פרטי שהיה עד להתדרדרדותה הנפשית של אימי מכיון שלקחה על עצמה את הטיפול הבלעדי באבי חולה האלצהיימר. היא הגיע בעצמה למצבים נפשיים קשים מאד בשל כך . א. אם אין לך עזרה, דאגי - אם זה אפשרי לקבל כזאת - מטפל/ת לפי שעות או עזרה מביטוח לאומי בענין זה או באופן פרטי - עד כמה שאת יכולה להרשות לעצמך. לאימי לא היה מושג למשל שאפשר. בזמנו - לפני כשלושים שנה גם היתה הרבה פחות מודעות לבעיה. ב. מצאי קבוצת תמיכה למטפלים בחולי אלצהיימר באזור מגורייך - כדי לחלק "חוויות" וכל מיני אינפו חשובים. ג. יש גם פעילויות יום לחולי אלצהיימר - מטעם בתי חולים וכו. אם הוא עדיין מסוגל - כדאי מאד! משחרר אותך לבוקר שלם כל יום או כמה פעמים בשבוע. בררי במשרד הרווחה, למשל. בהצלחה - והרבה כח - שמרי על עצמך!!!!!

ירושלמית יקרה,תודה שמצאת זמן ורצון לכתוב לי את הדברים הנבונים שכתבת. לצערי בעלי בשום אופן אינו מוכן להצטרף למועדון יום, מה גם שבזמן האחרון מצבו החמיר, והוא אינו מכיר איש חוץ מלבדי, וכמו כן איבד הרבה מכושר הדיבור שלו. הוא מאבד מלים וזה נורא מציק לו, הוא מודע למצבו ועל כך הוא מתלונן כל הזמן. באשר לעובדת, אכן יש לי עובדת זרה, אך ללא הועיל, הוא לא קושר איתה קשר, והוא אומלל כשאני יוצאת לשעה. הדבר היחיד שאני זועקת בלבי הו ה צ י ל ו!!! תודה לך יקירתי, ושנה טובה לך ולמשפחתך

אני מצטרף לתגובתו של ד מאזה