שיקול דעת בפינוי לבית חולים

אמי חולה בדמנציה מתקדמת. היא מטופלת בביתה. היא אינה מתקשרת, לא מראה שמכירה אנשים קרובים, אוכלת והולכת בקושי ודורשת השגחה ועזרה צמודה לכל דבר. במיני-מנטל האחרון היא קיבלה 4. נראה לי שהיום היא תקבל עוד פחות.

אני מתלבט ומתייסר לאחרונה בשאלה העקרונית של מה אעשה אם למשל יום אחד המטפלת תקרא לי ותגיד שהיא לא מצליחה להעיר אותה בבוקר. מה עלי לעשות? האם חובתי לפנות אותה לבית החולים, לבצע החייה במידת הצורך, וכו'? האם בהתיעצות עם רופא יהיה לו הסמכות האטית או החוקית לייעץ לי בשאלה, או שהוא יהיה חייב להציל את חייה בכל מחיר?

אמי לא השאירה הוראות ולא מינתה מיופה כח לעניין חוק החולה הנוטה למות. גם לא ברור לי לגמרי שתוחלת חייה פחות מחצי שנה.

נראה לי שהשאלה נופלת באיזה שטח אפור. איזה שיקול דעת יש לי בכלל?