אלצהיימר, דיכאון,זיקנה.

אימי בת 78 אישה עם סוכרת שומרת על עצמה יחסית טוב. והבעיה שלה שהיא אישה מאוד דכאונית ותמיד מרחמת על עצמה ומחפשת שירחמו עליה כל הזמן ,אבי נפטר לפני 30 שנה ובשבילה כאילו זה קרה לפני חודש, כל הזמן היא מדברת עליו ועל עצמה כמה היא מסכנה, לכולם נמאס לשמוע את הדיסק החוזר וכולם מתעלמים ממנה במושב חוץ מהילדים כמובן ,לא מעניין אותה מהכאב של אף אחד רק של עצמה גם לא של הילד שלה. הבעיה שלה היום הן: שהיא מקללת כל אדם שפוגע בה לרעה או פגע בעבר, היא מטיילת כל היום יוצאת 3 פעמיים מהבית, גם כשאני הבת באה לבקר אותה אני מרגישה שאני מפריעה לה היא רוצה לספר לי כמה כואב לה כמה היא מסכנה או כמה הילדים לא בסדר, כל הזמןהיא רוצה שאני אטייל איתה בחורף לא חשוב חורף קייץ בוקר ערב כל הזמן רק לטייל ולנו אין כבר כוח. היא שוכחת לעיתים קרובות איפה היא מניחה דברים אישיים לא זוכרת מי היה אצלה תמיד היא מרירה לא טוב לה, וכשהיא יוצאת היא מדברת רע תמיד על הילדים שלה למרות שיש לה ילדים טובים ועל השכנים ובכלל. שאלתי היא מה עובר עליה ,מה קורה לה למה היא אוהבת לטייל כל היום היא לא מתעייפת. למה היא כועסת על העולם ,על הילדים כל השכנים על כולם? היא מסרבת לקבל כל כדור חוץ מהכדור של הסכרת, ואנחנו בבעיה חמורה. מה עושים? אשמח אם תוכלו לעזור לי. המיואשת