טיפול באלצהיימר

רציתי לדעת בתור בן של חולה אלצהיימר, שהלך לעולמו לא מזמן ,לאחר 20 שנות טיפול מסור שלי ושל אימי בביתינו.הטיפול בו נתן לנו סיפוק רב אע"פ שהוא כבר לא היה צלול,שולט על סוגריו ,זונדה קרי סיעודי מורכב בכל המשתמע,מדוע בדרך כלל(יש יוצאים מהכלל אבל המה מועטים)יש זילזול בטיפול בחולים אילו ולא נותנים להם צ'אנס להאריך להם אפילו במעט את חייהם לטוב.כפי שנתקלנו רבות במשך השנים שטיפלנו בו שכל פעם שהיינו נכנסים לבית חולים הצוות היה מערים עלינו קשיים מרובים עד שבגלל זה נאלצנו להשאר לידו 24 שעות ביממה צמוד למיטתו עקב הטיפול הלוקה בחסר של הצוותות כמו לשכוח לחתלו ולהחליף את בגדיו ומצעיו הרטובים,זילול בנתינת תרופות,לא להחליף כפפות בין החולים ואז מתפלאים מאיפה באים זיהומים,הזונדה צורחת שעה כי היא נגמרה ואף אחד לא בא למלאה מחדש ובמקום לקבל 7 פחיות של ג'יביטי החולה מקבל רק 3 או 4 ואז מראים לנו כמה המצב התזונתי גרוע ואילו בבית 7 פחיות זה 7 פחיות ,מעדיפים שהחולה לא ירד מהמיטה אע"פ שאין סכנת נפילה ומתפלאים למה החולה מפסיק לעמוד וללכת או שלא מאמינים שהחולה היה הולך לפני האישפוז ועל פיזיוטרפיה אין על מה לדבר שהרי עדיף להשקיע בחולה שעתידו מזהיר יותר או תגובות של רופאים "תנו לו למות בשקט,מה יש לכם ממנו"אני לא מדבר על בית חולים שדה אלא על בית חולים גדול ואוניברסיטאי, אני לא אלאה אתכם ביתר העינינים אך אשמח לקבל תגובה מהפורום החשוב הזה שבא לעזור ולהבין בכל הקשור לאלצהיימר וטיפולה כמו שאנו דוגלים להבדיל בצער בעלי חיים,או דואגים לא להאביס אווזים,גם חולי אלצהיימר רוצים לחיות בכבוד הראוי להם ולמשפחתם