לא מאמינה למה שגיליתי

אז...אני קוראת את הדברים הכתובים בפורום. והאמת, זאת פעם ראשונה שעלתה בי המחשבה שיכול להיות שקיים בכלל פורום כזה. ויסלחו לי ויאמינו לי כל אלה שכותבים כאן וקוראים כאן ואולי בספק שמה שאני כותבת הוא ברצינות...
אני ובן זוגי 10 שנים יחד. מתוכן, 7 שנים נשואים. יש לנו ילד אחד בן שנה, אחרי כמה אבידות בדרך, טיפולים ומשברים כואבים...
מאוד מאוד קשה לי לכתוב את המילים האלו...
לפני כ4 שנים בעלי התחיל לנסוע לחו"ל בעקבות עבודתו אחת לכמה זמן בתדירות משתנה. באחת הנסיעות הראשונות שלו הכיר זוג נחמד שהתידדו איתו. האישה נשארה עם בעלי בקשר, ידידותי בלבד (כך טען...), בלא ידיעתי כמובן. הם התכתבו, נפגשו מספר פעמים לקפה. היא ייעצה לו בזוגיות ובמשפחה. אישה עם ילדים. ובעסקים. הוא ייעץ לה בזוגיות גם...
הנישואים שלנו כמו כל קשר, חוו עליות ומורדות כלכליות, גם כאלו שהיו סובבים סביב הרצון והניסיונות להביא ילד לעולם, התקופות בהן שנינו היינו עסוקים בקריירות התובעניות שלנו, וגם סביב תקופות שבהן היו יותר או פחות יחסים אינטימיים.
כל מי שהכיר אותנו תמיד אמר שאנחנו זוג משמיים, שהם לא מכירים זיווג כזה, איך אנחנו מדהימים ביחד ומשלימים אחד את השני. תמיד בחוץ נראתה אהבה גדולה. אבל בתוך הבית כמובן היו משברים כמו לכל זוג, השיגרה, העייפות מהעבודה, הניסיונות להצליח כלכלית ובקריירה.
לפני כשנתיים וחצי אחרי שחווינו עוד אובדן הריון, הייתה תקופה לא פשוטה של סגירות מצידי ומצידו. ואז הוא בגד בפעם הראשונה וכך היו והתחילו פעמים נוספות, בכל פעם שהייתה ירידה או משבר בזוגיות וכך עד לפני כחודשיים. אפילו באחת הפעמים שטס לחו"ל הצטרפה אליו.
בעלה גילה אחרי תקופה שהיא בוגדת עם בעלי, אבל הם היו בתקופת פרידה חזרה וטיפול וכו'...וחשב שיעבור לה.
אני, אלוהים יודע איך, לא חשבתי ולא ידעתי מכלום. הייתי ככ עסוקה כל הזמן בלבנות את עצמי בעבודה, בניסיון להביא ילד ובעיקר במשברים אחרי אובדן נוסף עד ההריון שהצליח בלידה בריאה...
לפני כחודש וקצת לפני הנסיעה בעלי החליט שזה נגמר, סיים עם המאהבת את הקשר וסיפר לה שאנחנו עוברים לחו"ל לפתוח דף חדש.
אחרי המעבר, בעלה פנה אליי וכתב לי על הבגידה ואם אני רוצה לדעת יותר שאיצור איתו קשר. עימתתי את בעלי ומאותו יום, הרגשתי מרוסקת, עד לפני שבועיים ככ רציתי לשים קץ לחיי, לגמור את הסבל. נשבר לי הלב. לא האמנתי שזה יכול לקרות לי. בחיים לא חשבתי שיסתכל על אחרות, בחיים לא חשבתי שיפגע בי. אני ככ אוהבת אותו ומרגישה שהוא הרס אותי. הרג אותי נפשית..
בשבועיים האחרונים אנחנו מדברים המון..החלטתי להישאר, לנסות לתקן, אני אוהבת אותו מאוד ואוהבת את המשפחה שלנו.
הוא כל הזמן טוען שתמיד אהב רק אותי ובחיים לא חשב להיות איתה או להיפרד ממני. שאלו היו מצבים שנשבר והוא לא יודע איך בעצמו הידרדר לזה. הוא ככ מצטער, ונשבע שיעשה הכל למען חיים חדשים, מבחינתו יש לנו דף חדש בחיים וכל מה שהיה נמחק. הוא אמר שבחיים לא יפגע בי ככה יותר.
אני רואה את כאבו, ואנחנו מנסים לבנות עכשיו זוגיות פתוחה וכנה, אבל אני ככ מפחדת...מה יקרה שייגמר גן העדן? כשנחזור לשיגרה? כשיכול להיות שיהיה קשה שוב? בחיים לא אוכל לסמוך עליו יותר. בחיים לא חשבתי או הסתכלתי על מישהו אחר. בעלי הוא החצי השני שלי, כל עולמי, אהבת חיי. והוא טוען שגם אני..אז איך היה מסוגל? איך ממשיכים? לפעמים הכאב הכעס והפחד משלטים על האהבה...