פסיביות מחשבתית?

שלום לך,
גומר תוך שניות לא נובע בהכרח מהנאה, זה לפעמים יכול לנבוע מלחץ וחרדה, לכן מפרק הזמן לא ניתן להסיק הנאה, מתחושת הנאה כן אפשר...
יכול להיות שהחוויות הקודמות שהיו מכאיבות גורמות לך להתכווץ ומשחזרות את המעגל של חשש מפני הכאב -התכווצות כתוצאה מהחשש- כאב כתוצאה מההתכווצות.
מעבר לכך כתבת ש'איכשהו' זה לא נעים - חדירה זה לא 'מוצר אחיד', אפשר לנסות מגוון של 'איכשהו' ולראות אם מי מהם נעים לך.
ההמלצה שלי אליך היא כדלקמן -
א. לא לעשות שום דבר מיני שלא נעים לך או כואב לך - לעשות רק מה שכן נעים.
ב. אם אתה רוצה בכך תוכל לנסות מגוון של גירויים אנאלים (לשון, אצבע, צעצועי מין וכד') לראות אם מי מהם נעים לך.
ג. אם יש לך רצון אפשר לבדוק בטיפול רלוונטי האם מדובר אכן במעגל של חשש-התכווצות-כאב באמצעות עיבוד החוויות הלא נעימות הקודמות וכן בדיקה האם מדובר בנושאים רגשיים נוספים שרוכבים על הנושא.
מה דעתך?

שלום טל,

ראשית תודה על התגובה.
אני חושש שהרעיון שלי פוספס/הדגש היה לא במקום שאליו התכוונתי.
חיי המין שלי מספקים, ואני לא מרגיש לחץ או צורך לרצות את בן זוגי על ידי כך שאהיה פסיבי ולכן תוהה לגבי כך.

אנסה לחדד: בפנטזיות שלי אני פסיבי, ו"משתגעגע" עם גברים עם איברים גדולים.. ונהנה מהקטע הפסיבי. אפילו אני שם לב שבדרך כלל אני שם לב ו"מתרגש" מגברים גבריים....כאלה שאני מדמיין איזה סיטואציה מינית כזאת או אחרת.

אני רוצה לציין שזה משהו יחסית חדש, ולפני מערכת היחסית הנוכחית, במספר הפעמים הבודדות שניסיתי לעשות משהו בכיוון...ברגע "האמת" איכשהו לא בא לי. כלומר זה מדליק מאוד בראש, אבל לא בפועל במיטה.

אין לי רתיעה מיחסים אנאליים כשאני הצד הנחדר, ויש לי התנסויות סה"כ טובות, כולל עם בן הזוג, לא זכור לי כאב מיוחד (מעבר לפעמים לכאב הספציפי הרלוונטי, ואז עוצרים...) בפעמים הבודדות שעשינו, פשוט לא ראיתי בזה עונג פיזי כזה גדול.

כנראה שזה מסוג המקרים שהפנטזיה עולה על המציאות. בסרטים הרי זה נראה פשוט וקל, והגברים הנחדרים מצליחים לקבל את האיברים המפלציים בקלות כזאת שזה מעורר קנאה... במציאות מה לעשות יש אנטומיה, והיא לא תמיד תואמת.. והפנטזיה היא כנראה מגיעה מתחום של שליטה/אובדן שליטה או משהו כזה...

או פשוט פנטזיה, שהיא פשוט פנטזיה. כרגע בכל מקרה במערכת יחסית כבר מספר שנים, ולכן העניין לא רלוונטי עם גברים אחרים, ולא דחוף לי לנסות ולהחדר שוב עם בן זוגי - כאמור היחסים מספקים בעיני, וטובים, וגם בעיניו לפי עדותו.

מה דעתך?

שלום יואב,
יש משפט שימושי מאד שהולך בערך כך "תן לי את הכח לשנות את מה שביכולתי לשנות, להשלים עם מה שאין ביכולתי לשנות ולדעת להבחין בין השניים". אז האם הפער בין מה שאתה מפנטז לבין מה שאתה עושה הוא משהו שאפשר לשנות או מצב נתון להשלים עימו - קטונתי מלדעת מכאן, אפשר לבדוק את זה כאמור כפי שפירטתי בהודעתי הקודמת.

נ.ב.
מהכרות עם מה שקורה בפורנוגרפיה ההומוסקסואלית ועם גברים שלקחו בזה בעבר חלק - המציאות של המשתתפים רחוקה מאד מלעורר קנאה.

שוב תודה על התגובה.

ברור לי שמה שנראה על המסך כהנאה אחת רצופה הוא שעות של זקפות מיוסרות, וישבנים כואבים... (שמעתי על צילומים שלקחו יום שלם, שבסופו של תהליך רואים על המסך 3 דקות של הנאה, גם כן הנאה...)

כנראה שהפנטזיה שלי על גבר גדול שיבוא ויסחוף אותי ויעשה בי מעשים... קשורה אולי יותר לשליטה, אולי לאיזה רצון לעשות כמוהם, ואולי סתם עוד פנטזיה (ואני יכול להעיד שיש הרבה, את רובן מימשתי, וחלקן לא פרקטיות).

תודה רבה על ההתייחסות.