איל, אני זקוק לעזרה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • איל, אני זקוק לעזרה
    האיש שבפנים
    21/10/2011

    איל שלום.
    אנחנו מכירים וזכיתי להיות נמנה בין תלמידיך.
    אינני מוכן לחשוף פרטים מזהים, אך אתה יכול לפנות אלי למייל שלי ואומר לך מי אני.
    במה העניין? בכל מקרה, ייתכן והפרטים הכלליים ישרתו כאן עוד כמה, ולכן אני כותב בפומבי.
    לפני כן, אני פתאום מרגיש שמחה גדולה לגלות שאתה מנהל את הפורום הזה. כבר תקופה מה שאני משוטט ברשת כדי למצוא פורקן למטעני.

    לפני כשנה התחלנו אשתי ואני בהליכי גירושין. הרקע- מיני. תקופה ארוכה כבר מלפני המשבר, ובעצם מתחיל נשואינו הסקס היה גרוע.
    למרות נסיונות מצידי לשוחח איתה בנושא, נתקלתי בחומה בצורה!
    ניסיתי הכווול. עד שהחלטתי שאני גורם זעזוע. סיפרתי לה סיפור מפוברק שבגדתי בה.
    וזה גרם ועוד איך זעזוע!!!

    עברו הרבה מים רעים בשנה הזו, וסבלתי המון בגלל הצעד (שלדעת הרבה היה מטופש, אבל עובדה שהשיג אתה מטרה) שעשיתי.
    אבל מה שמדיר שינה מעיניי כבר כמה שבועות, זה הכי גיליתי שהיא לסבית!!

    היא לא יודעת שאני יודע עליה, אל אני יודע הכווול עליה.
    עם מי היא שכבה, מתי, איך וכו'

    העלבון פה גדול ועצום!!! לא רק שאיתי היא לא עושה כלום ב11 חודש האחרונים, ובכלל.
    היא חוגגת עם חברותיה!!! יש לה מין וסקס ואני נרקב!

    כסטודנט שלך, חלק מהנשואים שדנו בהם בשיעורים זה חד-מיניים!
    האמן לי, לא הייתה לי בעיה אם היא הייתה באה כמו "גבר" ואומרת לי זו אני!
    הייתי אפילו תומך בה. לא הייתי ולא אסכים שבמסגרת נישואינו היא תקיים יחסים עם נשים, והבחירה בידה לבחור ביני לבין אהבת אישה. אבל לא הייתי כועס ומרגיש פגוע!

    אני יודע ומכיר את דעותיך הליברליות, וגם אני זוכר שפעם אחת המשכנו את הדיון בינינו גם כשנגמר השיעור.

    אני לא יודע איך ל"אכול": את זה.

    אני מרגיש שזה מרוקן ממני את כל האמון שרחשתי לבנאדם במשך 11 שנה!!

    אני מפחד שלא אצליח לבנות קשר מחדש. זה מעסיק אותי ימים ולילות ומדיר שינה מעיניי.
    זה השפיע עלי גם ברמה הפיזית מטבע הדברים (חוסר שינה, חוסר תיאבון, כאבי ראש עזים וכו)

    פרט קטן/גדול: אנחנו נצאים ממש לפני דיון אולי אחרון. אני יודע שהיא רוצה להתגרש כדי לממש את אהבתה לנשים, ושאין בידה לספק אותי מינית.
    אנחנו כעת בחילוקי דעות מי יהיה המשמורן.
    אני מכיר את דעותיך הליברליות, ואני גם מסכים איתן, ובלי שום קשר למקרה אני חושב שטובת הילדים במקרה שלנו שאני יהיה המשמורן. אני רק רוצה לנסות לגייס את הנושא הזה לטובתי, ולכן אני נמנע בינתיים מלדבר איתה על כך.

    אשמח אם תתייחס לדברים, גם כאן בפורום וגם דרך המייל שלי.
    תלמידך

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    איל, אני זקוק לעזרה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איל, אני זקוק לעזרה - תגובה

    איל זק
    21/10/2011

    שלום תלמיד יקר
    הסיפור האישי שאתה מגולל כאן, אינו פשוט כלל וניתן בברור להבין את תחושות התיסכול והעלבון שלך. יחסי אישות תקינים ומערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי הם אבני יסוד בכל קשר זוגי. אולם נראה כי נמנעו ממך ב11 שנות נישואיך.
    אני מניח שניסית לזעזע את אישתך בסיפור הבגידה ע"מ לגרום לה לקנא, אולם כעת היא משתמשת בזה לצרכיה - כעילה לבקשת גירושין. אינני יכול לייעץ לך בנושא המשמורת על הילדים וחשוב שתיעזר לשם כך באנשים המתמחים בתחום. יחד עם זאת חשוב לי להבהיר כמה נקודות.
    חשיפה עצמית ("יציאה מהארון") של אדם בעל נטיות חד-מיניות היא צעד קשה ומאיים עבור הומוסקסואלים ולסביות רבים. קל וחומר כאשר סביבתו החברתית של האדם נוטה לשמרנות, אינה רואה בעין יפה את התופעה ואף מוקיעה ולועגת לה. מכאן, שעל אף תחושות העלבון הקשות שאתה חווה, נסה להבין גם את הצד של אישתך ואת החשש שלה להיחשף (אשר כדבריך היה גם מונע ממנה להמשיך ולממש את נטייתה המינית האמיתית).
    מצד שני, ברור כפי שכתבתי שאין נטייתה החד-מינית צריכה לבוא על חשבון מידת הסיפוק שלך מחיי הנישואין וזכותך לחיות חיים נורמטיביים. לכן, הייתי מציע לך לנסות ולגלות יותר אמפתיה לאישתך ולוותר על תחושת העלבון שלך, שעל אף שהיא מובנת, אינה תורמת לך דבר ואף מעכבת אותך.
    מרגע שהבנת שאין יותר סיכוי לעתיד משותף ביניכם, נסה להחליף את תחושות הפגיעות והעלבון ולראות את ההזדמנות החדשה שניתנה לך להתחיל קשר חדש, שיעניק לך הפעם מערכת יחסים בריאה וטובה כפי שמגיע לך ולכל אדם אחר. שינוי זה יעזור לך גם לבסס תקשורת טובה יותר עם אישתך לטובת המשך גידול הילדים ולמנוע פגיעה בהם (וזה חשוב מאין כמוהו).
    החשש משינוי ויציאה לדרך חדשה אכן יכול לעורר בנו חרדות ופחדים. אולם אין הוא סיבה להישאר במקום שלא עושה לך טוב. נראה לי שלאחר 11 שנות "בצורת", מגיע לך שתמצא גם אתה קשר "משביע" ומספק יותר, גופנית ונפשית.
    אני מקווה שעזרתי קצת. אין לי את המייל שלך, אך שלי מפורסם כאן באתר. אתה מוזמן ליצור איתי קשר ישיר במייל זה או בטלפון ונמשיך לשוחח.
    בהצלחה ולהתראות
    איל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו