ביסקסואלית?

שלום לך, עיקר הענין מופיע בשורה האחרונה של הודעתך - הבעיה היא לא עם מה שקורה לך מבחינת משיכה מתחזקת/לא מתחזקת וכד', הבעיה היא עם עיסוק אובססיבי וזו בעיה שפוגעת באיכות החיים לא משנה במה עוסקים אובססיבית.
ולכן אם זה מציק לך מוקד הטיפול לא חייב להיות 'מהי באמת נטיתך המינית באופן מדויק באופן סופי ומוחלט', אלא כדאי שיהיה - איך אני בוחרת לחיות את חיי ועם מי לחיות את חיי מבלי להתקף בחששות.
ספציפית ככל שעוסקים פחות בשאלות ברמה הפילוסופית הכללית של גברים ונשים ויותר ברמה הספציפית - מה אני עושה כדי לקדם את הקשר עם אורי/ת שמוצא/ת חן בעיני - יש יותר מקום למציאות להכנס.
מה דעתך?
טל

אני מסכימה, הבעיה היא קודם כל שאין אורי/ת בחיים שלי כרגע, ואני כן מאד כמהה לזוגיות וזה חסר לי. בחברה שאיתה אני מסתובבת, במסגרות בהן אני נמצאת, כשאני יוצאת, אין שום בחור שמוצא חן בעיני ואם יש אז הוא בכלל בקטע של חברה שלי או לא מעריך אותי מספיק או הומו. והבחורה האחרונה שנדלקתי עליה, הייתה מישהי שהכרתי בתחילת שנה שעברה בפנימיה שלי אבל בכלל שפחדתי "לצאת מהארון" שם, אז לא אמרתי כלום למרות שידעתי שהיא בי ועכשיו הפכנו לחברות מאד מאד טובות. והמחשבות הכלליות שלי נובעות מהעובדה שאני כן רוצה לעשות משהו בעניין הזוגיות ולא לחכות שמישהו/י יפלו עליי מהשמיים. לכן חשבתי "להיכנס" לקהילה הלהטבי"ת בין אם זה דרך איגי והברנוער או ברים לקהילה הגאה ולנסות גם עם בנות. אבל הפחד שלי מכל זה, זה שאני אכיר בחורה שאני ארצה, או לפחות מה שידמה לי שאני ארצה, ניכנס לקשר יותר רציני ובשלב כלשהו אני אבין שאני לא בקטע ואני אפגע בה. אני גם לא יכולה פשוט להציג את עצמי "אני מתלבטת ואני רוצה לנסות... מישהי בעניין?" או מנגד "אני ביסקסואלית ואני בטוחה בזה" כשאני מפקפקת בזה בצעמי. אני מפחדת פשוט לגשת לעניין הזה בלי שאני בטוחה בכך ומצד שני אני מרגישה שאני מפספסת משהו כשאני לא עושה עם זה כלום. איך יוצאים מהברוך הזה??
חוץ מזה קשה להגדיר את עצמי ולהבין את עצמי כשאני אפילו לא יודעת למי אני נמשכת. יש לי בעיה עם ביטחון עצמי ודימוי נמוך שאני מנסה לעבוד עליה וזה רק מקשה עליי כי אני מרגישה שקצת הלכתי לאיבוד בכל זה ונכנסתי לעניין חזק מידיי, שמי שאני לא אהיה ומי שאני לא נמשכת אליו/ה, אני כבר לא רואה את זה מרוב נסיון לראות את זה...

הי, יש אלף ואחת סיבות למה קשרים לא ממשיכים. חסרים סטרייטים שסיימו קשרים, למרות שהם סטרייטים? עוד לא פגשת את הבחור/ה וכבר את חוששת מה יקרה אם לא ילך? אולי עוד עשר שנים את תרצי להגר והוא/היא לא, או ההפך? או שהמשיכה לאותו אדם נחלשה, אבל לא המשיכה למגדר של אותו אדם? ואולי תגלי שאת בגדול נמשכת יותר לבנים, אבל מה שמשנה שלבת הזוג שלך את נמשכת?
הבעיה כאן היא לא בתכנון, אלא בעוצמת החששות (וגם בביטחון העצמי ובדימוי הנמוך).
טפלי בהם, ואז כשאת פוגשת את אורי/ת את לא צריכה להכריז מה דעתך על גברים או נשים באופן מדויק או מעורפל, אלא מה את מרגישה כלפי אורי/ת, ומה היית רוצה שיקרה ביניכם/ן.
אם הולך לבד - מצוין, אם לא הולך לבד - אז לפנות כשיתאפשר לך לטיפול רלוונטי לטפל בחרדה/בטחון עצמי נמוך.