מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ארון למתקדמיםהומוספיאן08/10/2012
לד"ר איל זק שלום,
שמי שגיא, הומו בן 25, בארון בפני משפחתי ובפני שאר סביבתי (פרט לכמה חברים טובים). אמנם שנים פעיל מינית ועוסק באופן מודע ונרחב בנטיותיי, אבל בכל זאת ולמרות שרבים מחבריי הגאים כבר חתמו (רשמית לפחות) את פרק זה של חייהם - עדיין בארון.
השנה האחרונה מתאפיינת בשני מוטיבים מרכזיים: ראשית, צעדים מבורכים חדשים שאני מצליח לבצע לקראת אפשרות של חיים "נטולי-הסתרה" בעניין ההומואי, צעדים של "שחרור" מלחץ הארון. שנית, ובמקביל לאותם צעדים, דפוסי חרדה הולכים ומתרבים, דיכאונות ואף אובססיות - הכל אובחן ועודנו מאובחן על ידי הפסיכולוג שאצלו אני מטופל בימים אלה.
אני פונה אליך כדי לברר, דווקא מהפן האקדמי (אבל ממניע רגשי פרסונאלי לחלוטין), האם קיימים מחקרים או מאמרים הנוגעים להשלכות הנפשיות המצטברות של הישארות בארון עד גילאים מאוחרים. הנושא מסקרן אותי מאוד ועד כה עלו בתוהו מאמציי למצוא חומר בעניינו. מובן שלא אסתפק בידע הזה כדי להמשיך ולקדם את אושרי, ובכל זאת. האם תוכל להפנות לחומרים כאלו הנמצאים ברשת, אם לא מדובר כמובן בבקשה מוגזמת מצידי?
תודה רבה מראש,
שגיא.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ארון למתקדמים - תגובה
איל זק08/10/2012שלום שגיא
תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב שנעשה בשלבים. לכל אדם העובר תהליך זה יש קצב משלו אשר תלוי במבנה אישיותו (למשל רמת הבטחון והערכה העצמית), באופייה של הסביבה בה הוא חי (למשל ליבראלית או מסורתית יותר), בהיסטוריה ההתפתחותית שלו (למשל, ערכים, נורמות והתנסויות שספג בילדותו) ועוד. מאופן הניסוח של פנייתך אני מבין שאתה בוחן את קצב התקדמותך בהתאם לזה של חבריך דבר שכאמור אינו נכון לעשותו. אתה עדיין צעיר, תן לעצמך את הזמן להגיע לכך בקצב שמתאים לך ולא בקצב שמתאים לחבריך.
דבר נוסף, ידוע שככל שאתה מתקדם בתהליך וחושף עצמך לביקורתם של הסובבים אותך (או מצפה לחשיפה כזו בעתיד הקרוב) אתה נלחץ יותר ועלול להיכנס לחרדות. כך שנראה לי שמה שעובר עליך אינו יוצא דופן בנסיבות אלה (גם אם קצת קיצוני).
יחד עם זאת, הייתי מציע לך לחזק את בסיס התמיכה החברתית שלך בעזרת חברים וידידים שנוח לך עימם ושמכירים ואוהבים אותך כמי שאתה באמת. כאשר תרגיש שאתה מוקף בתמיכה ואהבה וחברים טובים ותגבש באופן מספק את ביטחונך העצמי, תוכל לאט לאט ובדרך שתבחר "לצאת מהארון" גם בפני הוריך ומשפחתך (ואינני רואה שום סיבה להיחפז בעניין זה כרגע).
שאלתך לגבי חומר אקדמי נובעת כפי הנראה, מתוך הנסיון לבחון האם ניתן לחיות ללא היחשפות למשפחה ומה ההשלכות של זה. כמובן שניתן, אך הניסיון והמחקרים מעידים כי ברוב המקרים המשך של שמירת סוד לאורך זמן רב פוגע בתפקוד התקין, משאיר אותך במתחים ולחצים ועלול לפגוע באיכות חייך. יש מאמרים רבים בנושא זה אותם תוכל למצוא אם יש לך גישה לחיפוש מאמרים אקדמיים לועזיים דרך האוניברסיטה (אם כן, אוכל להפנות אותך באופן ספציפי יותר במייל הפרטי).
לסיכום שגיא, אין סיבה שתשאר בארון כל חייך. אך יש בהחלט סיבה שלא להילחץ, ולהתקדם בדרך הזו מתי שנוח לך ומתי שתרגיש שלם ובטוח בצעד זה. התהליך לוקח זמן ובנושא זה הפסיכולוג שלך אמור לתמוך בך ולחזק אותך.
מקווה שעזרתי. אתה מוזמן לשאול שוב או כמובן לחוות דעתך על התשובה
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)


.jpg)
