מסובך , סדר בבלגן !

היי, אני בת 22 , ואני במערכת יחסים כשנה וחצי עם בת זוגי. יש לנו זוגיות עם הרבה עליות וירידות.. מריבות, עצבים, כעסים, צחוקים, יציאות, בילויים, שמחה,...וכו..
אני חייבת לציין שזאת הזוגיות שהחזקתי בה הכי הרבה זמן. אף פעם לא הייתי עם גבר.. יש לי משיכה לנשים-זה ברור לי... אבל לא באתי להתייעץ על זהות המינית שלי כי זה לא מה שמטריד אותי... הענין הוא שאני מרגישה שקשה לי בזוגיות הזאת. יש לי בת זוג מדהימה שאני כל כך אוהבת אותה... עד כדי כך שאני לא מצליחה לראות את עצמי בלעדיה... היא הפכה לחלק בי.. משו בתוכי. אך עם זאת, קשה לי... המריבות, העצבים, הקנאה... אין אמון בינינו... לא אני בה ולא היא בי... אני מרגישה לפעמים שאני סוחבת מטען על גבי שהוא כל כך כבד לי ... ואני יודעת שזה לא אמור להרגיש ככה...
בנוסף, אני מרגישה שאני לא מקבלת את מלוא בתשומת לב מבת זוגתי... אני יודעת שהיא אוהבת אותי ... אבל תשומת לב חסר לי... המריבות שלנו מתישות אותי נפשית ופיזית... היא לא מבינה אותי ,, כשאני מנסה להסביר לה את דעותיי בכל מיני סיטואציות מסוימות היא לא יורדת לסוף דעתי.... חשוב לי לציין, שאני בן אדם מאוד עמוק שאוהב לנהל שיחות עמוקות .. שיחות נפש כמו שאומרים... ואיתה אין לי את זה..וכשאני מנסה לפתח איתה שיחה על הזוגיות שלנו אני שמתי לב שהיא כל פעם מתרצת לי תירוץ כדי לסגור את הענין מהר...
בתקופה מסוימת הלכתי לפסיכולוגית להתייעצות. היא שאלה אותי בפגישתינו : ״מהם הדברים או התכונות שאת אוהבת בבת זוג שלך״?..
חשבתי שנייה, שתיים, ושלוש ... חשבתי דקה ולא ידעתי מה להגיד... לא ידעתי להגיד לה מה אני אוהבת בבת זוג שלי , ועד היום שאני שואלת את עצמי את אותה שאלה אני לא מצליחה להביא תכונה אחת שנמצאת לי בראש...
אנחנו שונות. כל כך שונות... ואני לא יודעת אם השוני הזה תורם לזוגיות או רק מקלקל...
אשמח לייעוץ מכוון על חצי המזלג.. תודה רבה , אני:)