רגש שהתפתח לאותיות שהפכו לשיר

לא מזמן שמעתי על הפורום הזה והחלטתי לעלות פה על הכתב שר שכתבתי לפני כחצי שנה בעקבות משבר עצמי אחרי תקופת יחסים מתוך בלבול ופחד 'לבחור אחרת מהרוב'... מניחה שחלק גדול מהקוראים יזדהה.

שכל או רגש/ ענבר

מרגיש נכון מרגיש כואב, זה לא הלב שמתאהב
זה רק מה שכולם רוצים להיות יפים ואהובים
ואני פה בין כולם רוצה לצרוח לעולם
שככה טוב לי ונכון צריכה עוצמה וביטחון

רוצה כבר לגרש את כל פחדיי
להצליח ולפקוח את עיניי
יש האומרים לאהבה אין כל גבולות
אך החברה שלנו לא רוצה לראות

יש שאלות ללא תשובות
אבא או אמא
שחור- לבן
שכל או רגש- מי מנצח?!