רוצה לקבל את עצמי להיות מאושר-לזרום

אהלן- בן 37, התחלתי עם גברים לפני שנתיים תכלס אבל כנראה מדחיק זאת מגיל צעיר מאד. כנראה כי הגעתי ממשפחה שאומנם פתוחה אבל לא היה לי מקום להתעסק עם עצמי ולחשוב על זה ברצינות. כל החיים ניסיתי מערכות יחסים עם נשים אבל מצאתי עצמי לא נמשך!! משתעמם!! מנסה בכח, אוהב אבל לא מחבר תכלס. לגברים אני מתחבר רגשית יותר וכעת אין ספק שגם מינית. נפתחתי והכרתי, התחבטתי קשות יום יום עד שהגיעו מים עד נפש ויצאתי מול 4 החברים הכי טובים וסטרייטים שבעולם , מהארון. התאהבתי בצעיר בן 20 העפתי אותו מהבהלה , גיליתי שאני מתאהב, לא הרגשתי את זה שנים. התאהבתי שוב בבן 21 אחר והברחתי אותו כי הוא צעיר, כי אני בארון וכל מיני סיבות שחבל עליהם. עכשיו הלבכואב על כל אחד ששלחתי , לא מוצא את עצמי, מתכנן לצאת מהארון ההחלטה האם זה זה? האם זה נכון? אבל יש לי צורך בחופש!! וכואב לי מה שיחשבו עליי....וכן אני הומו, מקבל את עצמי ....ומתחרט וכך הלאה.
מה שאני בטוח - זה כבר לא בחירה שלי...
מה הלאה....? אוהב את עצמי, לא מקבל, בדיסוננס גדול , בודד כי זרקתי את האהובים עליי, מה אני כזה פחדן.?? תודה לכם אהובים (נכתב בספנטניות ואמפולסיביות זריזה)