מקרה קלאסי של חרדת ביצוע?

הדרך להתמודדות תלויה במהו בעצם המצב שתיארת.
אני אמנה מספר אפשרויות ותראה אם יש תיאור שמתחבר אליך יותר -
לפעמים החוויה המינית שגרמה להמנעות לאחריה היתה טראומטית. גם במונחי לחץ, וגם אולי במונחי דינמיקה . למשל אם מדובר במי שחסר נסיון ושאב את הידע איתו הוא הגיע לסיטואציה מסרטי פורנו הוא יכול להשוות את עצמו לפרמטרים לא רלוונטים של תפקוד, או לנסות להכנס לתבנית של מה זה בעצם יחסי מין שפחות מתאימה לו.
כך למשל חדירה איננה דרישת חובה, אם נהנים ממנה - אדרבה, ואם לא - יש רבים שמקיימים יחסי מין אוראליים וידניים לא כ"משחק מקדים" אלא כמגע המיני בו הם רוצים.
בנוסף כשחסר נסיון אז "המדגם" של איך "זה אמור להיות" מאד קטן - ואפשר להגיע למסקנות שגויות. כלומר שאם המין היה מלחיץ, הפרטנר לא דאג להכנות, או אם צרכיו לא נלקחו מספיק בחשבון (כי הפרטנר "תיסרט" לפי צרכיו)- האדם מסיק שכך זה יהיה גם בעתיד, ונמנע מסיטואציה מלחיצה ולא נעימה כזו. לחלופין ב"מדגם" כזה קטן, אז פעם אחת שלא עומד (מה שקורה לכולם, אין שום תחום בו בני אדם מתפקדים 100% ב100% מהזמן) הופך מהיוצא מן הכלל לחלק ניכר/כל התמונה.

כתבת שמאז שזה קרה הדפת את עצמך מכל סיטואציה מינית כלשהי. הדרך להתמודדות קשורה לסיבה בשלה הדפת את עצמך. כלומר מה קרה לפני ההדיפה. האם מדובר בסוג של מסקנות שגויות כפי שפירטתי? אולי הזכרון של הפעם הקודמת ההיא עדין רודף אותך וזקוק לעיבוד? ואולי זה החלק שמפריע לך בתחום המיני, אבל הדינמיקה של "אם זה לא יהיה מושלם אני מעדיף להמנע" מוכרת לך גם מתחומים אחרים?

בנוגע למה עושים -
1. משתדלים לזהות מה בעצם קורה כאן
2. בודקים האם זה משהו שאתה יכול להתגבר עליו באמצעות עבודה עצמית:
למשל חשיבה מחודשת על כך שמדובר ב"מדגם" שאיננו בהכרח מיצג, או שבקשר רציני אם לאחד הפרטנרים פעם ב לא עומד, זה נורמלי, וזה ממש לא ביג דיל;
למשל לוודא שיש תנאים שרצויים מבחינתך לקיום יחסי מין ושלא מדובר במצב בו התעלמת מהאם אתה באמת בעניין, או שיש משהו בסיטואציה שמפריע לך והגוף מאותת לך שזה המצב;
למשל ללמוד טכניקות הרגעות והורדת לחץ
3. במקרה ועבודה עצמית לא הספיקה לשקול בחיוב לפנות לאיש/ת מקצוע