במה לבחור?

תודה על המילים החמות :)

באופן כללי כל פעם כשאומרים לי שמתלבטים בין שתי אופציות אני מציעה לקחת צעד אחורה ולראות האמנם יש רק שתי אופציות. ברוב המקרים מתגלה שיש הרבה יותר משתי אופציות...

בעיני בזוגיות תנאי מפתח צריך להיות הדדיות במצב וברצונות.

עם הראשון נשמע שאין הדדיות ברצון אם הוא מעונין אכן בהתנסות ואתה לא מעונין בהתנסות אלא בקשר רציני.
עם השני זה נשמע פחות מתאים בגלל הגיל - 5 שנים בגילאים שלך זה פער של ממש, אתם לא נמצאים באותו מקום ואותו שלב בחיים, ואין שום סיבה להיות בקשר שמועבר בו בגלוי או במשתמע מסר שאתה "מפגר בהתפתחות" - בזמן שאתה ממש ממש לא, ועד שתגיע לגילו יש לך שפע של זמן.

מעבר לכך אני חושבת שנקודות המפתח בקושי שאתה מעלה הן לא היתרונות והחסרונות של א' ולא היתרונות והחסרונות של ב', אלא יכולות להיות באחת או יותר מהנקודות הבאות שפירטת (ואולי נקודות אחרות שלא פירטת):
זה שכל חייך היית בטוח שאף אחד לא ירצה אותך ולא באמת תהיה שווה משהו
זה שאתה משייך את הכרותך של אנשים הנפלאים לגורל (ולא לדברים בשליטתך)
זה שאתה נלחץ מכך שאתה בתול וחסר נסיון באהבה בכלל ובגילך שבו זה מותאם ונורמלי לחלוטין בפרט.
זה שרק לאחרונה ובפתאומיות פגשת מועמדים לקשר רומנטי - לפעמים זה מצביע על כך שאין מספיק חברים מהקהילה/לא משתתפים מספיק בפעילויות בהם אפשר לפגוש עוד אנשים סביב גילך.
זה שאולי אתה כל כך נלחץ לממש למרות החסרונות שאתה רואה כי באיזה מקום אתה חושש שלא תהיינה בעתיד עוד הזדמנויות.

ההמלצה שלי היא ברמה החברתית והזוגית לראות איך אתה מכיר עוד חבר'ה סביב גילך כדי שיתאפשרו תנאים לקשר הדדי כולל קשר רומנטי (אולי בקבוצות של איג"י? אולי בפורומים של איג"י? אולי במטבחון? אולי בברנוער? אולי באחד מהפורומים החברתיים שיש ברשת?)
וברמה האישית לזהות את המקומות בהם אתה נלחץ לא כתוצאה מהמציאות אלא כתוצאה מפרשנות שלילית של המציאות (אף אחד לא ירצה אותי/לא באמת אהיה שווה משהו/זה נורא שאני חסר נסיון וכד') ולעבוד על התמודדות עם הפרשנות הזו. אם לא הולך לבד אז עם חברים, ואם לא הולך עם חברים כדאי לשקול בחיוב לפנות לאיש/ת מקצוע.

מה דעתך?

הוא לוותר על שניהם, הם אנשים מקסימים שיש לי חיבור איתם, ולמרות שזה לא מסתדר, אחרי שיחה עם חברה טובה אני אמשיך את הקשר עם בן ה-21.
תודה על הייעוץ, אבל אני פוחד שלא אהיה שלם לוותר על שתי האופציות, כשהברכות האלה מגיעות, קשה קשה לי ביותר לא לנצל אותן.

בנוגע למה שאמרת, גם אני חושב על העיניין הזה לא מעט, האם כל מה שהייתי צריך זה בכלל להרגיש נהאב לרגע, ובעיקר לקבל "אישור" שאני מסוגל להיות בן זוג של מישהו, ולא כי זה מה שאני מעוניין בו.
אבל בינתיים, אני קופץ למים בזהירות (:
תודה רבה(:

בנוגע לברנוער והמטבחון, קשה לי לתפוס ביטחון כשאני ליד אנשים חדשים, עד לרמה שאני לא מוציא מילה מהפה, ואני לא כל כך יודע איך לגרום לעצמי לעשות את הדרך למקומות האלה, זה מאוד מפחיד אותי.
ראיתי את הודעתך לפני כמה ימים, בו אמרת לנער על העיניין הזה, וזה מאוד עזר לי והייתי בטוח שזה ישפיע עליי להגיע, אבל אני עדיין לא מצליח להיות שלם.

שלך בתודה
מבולבל

קשר הדדי ורצוי אכן עשוי להיות ברכה, קשר שאיננו כזה איננו בהכרח ברכה.
יש משפט כזה שמדבר על "הדרך הארוכה והקצרה לעומת הדרך הקצרה והארוכה", והוא מתיחס לכל הפעמים בהם מנסים לעשות קיצורי דרך ועיקופים ובסופו של דבר זה לא באמת מקצר אלא מסבך...
אני סבורה שבסופו של דבר יהיה לך קצר יותר, משתלם יותר ומסבך פחות לעבוד על בטחון עצמי ויכולת תקשורת עם אנשים חדשים מאשר להצטמצם בחיים למבחר המצומצם שנגיש לך כשאינך עושה זאת.
בסופו של דבר זה שמישהו בן 21 עדיף על מישהו שלא רוצה קשר רציני לא הופך אותו לעדיף בשבילך לעומת שפע האפשרויות האחרות הקיימות לכל אדם בחייו כאשר מזהים ומתיחסים למה מצמצם את האפשרויות מלכתחילה, למשל כמו הפחד.
כפי שכתבתי חמש שנים בגילאים האלו זה כמעט תמיד פער גדול מאד מבחינת מקום בחיים, שלב בחיים, נסיון בחיים וכד ', ומכאן גם פערים אפשרים גדולים ביותר בכמה כח והשפעה יש לצד אחד על הצד השני.
הייתי מציעה שתשאל את עצמך ואותו מדוע כחייל משוחרר הוא מחפש מישהו חמש שנים צעיר ממנו ולא מישהו סביב גילו, ובכלל להמשיך להיות קשוב עד כמה הקשר (ואולי גם אתה) מנוהל מתוך רצון והדדיות ועד כמה מתוך פחד (פחד לפספס, פחד שלא יהיו אחרים, פחד שהוא יעזוב וכד').
שמור על עצמך, ואתה תמיד תמיד מוזמן לשוב לעדכן

התגובה שלו בכל הפעמים היא ש"גיל זה רק מספר בשבילי". אמרתי לו שאם הייתי במקומו, אני בספק גדול אם הייתי נכנס למערכת יחסים עם בן 16, או עם תיכוניסט בכלל, אבל הוא אומר שזה לא מפריע לו (מה שבאמת נשמע לי מוזר). למרות כלז ה הוא אמר שהיתה לו כבר מערכת יחסים עם בן 16, ולכן הוא ודע שזה יכול להתקדם לשלבים מתקדמים.
האמת שאני חושב שאם לא אתחיל עכשיו להיות חלק מה"קהילה" אחרי הצבא זה יהיה ממש קשה עבורי, ואני גם מפחד ללכת בכלל לצבא ללא כל נסיון. אני מקווה שלא בגלל זה אני אגשים את הקשר, אני לא רוצה להוליכו שולל.

תודה על הכל.

מעבר לכך שבגילאי ההתבגרות גיל זה ממש לא רק מספר אלא קשור לשינויים התפתחותיים גדולים (היית יוצא עם בן 12 ?), לפעמים אלו שאומרים "גיל זה רק מספר" - בכוונה מחפשים מספר צעיר משלהם, כך שעבורם זה לא רק מספר.
האם הקשר שלו עם בן ה16 היה בעבר - כשהוא היה צעיר יותר ולכן פער הגילאים היה מצומצם יותר, או לאחרונה והוא מחפש משום מה קשרים עם בני 16 שזה הגיל הכי צעיר שעונה על תנאי של גיל ההסכמה ליחסי מין?
אני מציעה שתברר מה זה "להתקדם לשלבים מתקדמים" בשבילך ובשבילו והאם הכוונה לאותו דבר, וכן מה זה בשבילך להיות חלק מהקהילה ומה הדרך שתתאים לך להיות חלק ממנה.
בנוסף כדאי לברר מה הנסיון אותו אתה רוצה לפני צבא ומה הדרך אליו.

אני לא חוששת שאתה תוליך שולל אותו. כשאנשים מחפשים בכוונה גילאים צעירים מהם בהרבה ובפרט במצב בו המשמעות היא פערי נסיון גדולים/פערים כלכליים גדולים וכד', מתקיים גם חוסר סימטריה בוטה אני חוששת מהולכת שולל בכיוון ההפוך, לצערי היו דברים מעולם. לפעמים לא מדובר מתוך זדון מודע אלא מתוך חוסר מודעות לפערי הכח איך מצב בו תמיד אדם א' משלם על אדם ב', אדם א' נחשב המבוגר והמבין יותר, אדם א' נחשב המנוסה יותר, לאדם א' יש רשיון לאדם ב' לא וכו' וכו' ובקיצור יש מצב שבכל מיני תחומים יש סיכון למצב בו "בעל המאה הוא בעל הדעה" (מבחינת כסף, נסיון וכד') מה שיכול להיות קל ונוח לצד החזק יותר (שלכן פעמים רבות גם ממשיך לחפש את זה) אבל הרבה פחות קל ונוח לצד השני, ולפעמים בגלל העדר הנסיון אין לו למה להשוות ולזהות את העדר הסימטריה ומשמעותה.

שמור על עצמך והמשך לעדכן,
טל