יציאה מהארון (?)

שלום רב.
אכן לא קל להיות שונה. ויותר מכך קשה להיות בעל נטיות הומוסקסואליות בחברה המגלה סימנים הומופוביים. דווקא מסיבה זו ברצוני לומר כי אני מתרשם מיכולת ההשלמה והמודעות העצמית שלך בגילך הצעיר. אתה מתאר מצב בו באומץ רב הגעת להבנה ולהשלמה בדבר זהותך המינית, אך כתוצאה מיחסה של הסביבה אתה מרגיש בודד, אין לך את מי לשתף בכך ואתה חושש מאוד מתגובות הוריך, משפחתך והחברים.
בגילך תמיכה חברתית היא דבר חשוב ומשמעותי מאוד. אולם הסביבה הקרובה לך ע"פ תיאורך אינה מסוגלת לספק לך אותה בשלב זה. לכן במצב זה הייתי ממליץ לך שני דברים:
ראשית, כפי שעולה ממכתבך, לבחון את השאלה האם בכלל כדאי לך לספר כעת להורים? אני תמיד מתייחס לכך כ"שאלת המאזניים": מה יצא לך מזה, האם תרוויח יותר או תפסיד מכך יותר? לדעתי שאלת התועלת שבדבר היא היחידה שאמורה להנחות אותך. אתה מצפה לקבל תמיכה וקבלה מהוריך כשלא בטוח שהם יכולים לספק לך אותן כעת. מנגד, אתה עלול להיפגע ולהידחות ובגילך זה המשמעויות וההשלכות עלולות להיות חמורות. לכן נסה לבחון שוב מדוע זה חשוב לך לספר להם כעת ומה יצא לך מזה. אני אשמח אם תשתף אותי בלבטיך אם תרצה.
שנית, אמליץ לך מאוד לחפש תמיכה חברתית במקומות שתוכל גם למצוא אותה. ישנם בני נוער רבים שנמצאים בדיוק באותו מצב כמוך. תוכל למצוא אותם למשל דרך ארגון הנוער הגאה (חפש "איגי" באינטרנט) המקיים פעולות חברתיות רבות גם לבני גילך. שם תוכל למצוא חברים ובני נוער בדיוק כמוך ותכיר חברים חדשים. מסגרת כזו תוכל לתת לך בדיוק את התמיכה והחיזוק לה אתה זקוק. אשמח לשמוע מה דעתך.
בהצלחה רבה

תודה רבה לך אייל, אני באמת אנסה לשקול את העניין שוב .
אני אמצא את האתר שרשמת לי, אולי זה באמת יחזק אותי ...