מתבגר בן 13

שלום לך אמא יקרה
תחילת גיל ההתבגרות אצל בנים היא בסביבות גיל 10, לכן הגיוני שבגיל צעיר יותר קשה להעריך את נטייתו המינית של הילד. יתרה מכך, שלבי גיבוש הזהות המינית במיוחד אצל מתבגר (גם בגיל 13) החש משיכה מינית לבני מינו הם מורכבים ולעיתים אף מאיימים ולפני שהוא יכול לספר על כך לאנשים היקרים לו, עליו להצליח להודות בכך בפני עצמו.
לכל אדם יש את הקצב הפנימי שלו והחשוב מכל מבחינתנו הוא לתת לו את המרחב והזמן עד שירגיש שהוא בשל לצאת החוצה ולהתמודד עם הסביבה.
מבחינה זו הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות כרגע זה מצד אחד לא ללחוץ עליו כיוון שהלחץ עלול לייצר תחושת מחנק ואף חששות, ומצד שני לייצר בבית - ללא לחץ - סביבה תומכת ואוהדת (כפי שכבר ניסית לעשות - וכל הכבוד לך על זה) שתגרום לילדך להבין שמבחינתכם הכל כרגיל ובסדר ואתם לצידו תמיד ובכל תנאי.
חשוב גם לשים לב שהוא מתפקד כרגיל ואין שום דבר מיוחד בהתנהגותו. שיש לו חברים וטוב לו. מעבר לזה, תני לזמן לעשות את שלו, וחיבוק של אימא תמיד עוזר (-:
מקווה שעזרתי. אשמח לשמוע את דעתך.

אני לא מראה סימני לחץ וגם לא מדברת איתו על הנושא,יחד עם זאת הוא בודק אותי במגוון שאלות כמו:"אמא,קראתי באינטרנט על נער שאמר לאמר שלו שהוא הומו,והיא זרקה אותו מהבית", אז אני מייד הגבתי שזה לא בסדר מה שהאמא עשתה וצריך לאהוב את ילדינו ללא תנאי.
אני מאוד מחבקת,תומכת ומפרגנת לו בכל הזדמנות,אקשיב לעצתך ובכלל לא אראה סימני לחץ אך בכל זאת איך אוכל לבדוק זאת ללא ידיעתו?
והאם זה שהוא יוצא לבילויים רק עם חברים ללא חברות זה מעיד על משהו?

שלום רב
השאלה של בנך אלייך (במידה והוא אכן בעל נטייה חד מינית) מעידה על כך שעדיין אינו חש בטוח מספיק והוא בודק את תגובותיכם. כפי שאמרתי, לא קל לגדול בתחושה שאתה שונה מאחרים והחשש מיחסה ותגובתה של החברה הוא גדול ובמיוחד כשמדובר באנשים החשובים לנו כמו אמא ואבא. לכן גם לוקח זמן עד שהזהות העצמית (בכלל והמינית בפרט) מתגבשת, וגיל 13 הוא גיל יחסית צעיר עבור מתבגרים "לצאת מהארון", בדר"כ צעד זה נעשה רק כמה שנים מאוחר יותר.
שאלתי אלייך היא מדוע זה כל כך חשוב לך לבדוק ולברר כבר עכשיו מהי נטייתו המינית של בנך? מה הרלוונטיות של התשובה כעת ובמה היא תשנה משהו מבחינתך? נראה לי שבתשובותייך לשאלות אלו נוכל להבין קצת יותר את המקור לדאגתך.
מה דעתך?

ראשית חשוב לי לדעת כדי לתמוך ולחזק ולתת לבני שלוות נפש שאמר את דברו ופרק את הנטל.
שנית,אני אקבל אותו בכל מצב אבל אולי אעזור לו בשיחות,ובהתיעצויות .....
מעבר לכך אין באפשרותי לשנות דבר

רצונך לעזור לבנך ודאגתך מובנות לחלוטין. יחד עם זאת יש לתת לו לעשות זאת בקצב שלו, כשירגיש בטוח ושלם עם זה מספיק בשביל לצאת ולדבר על כך. מעצם הקשר הטוב שיש ביניכם והעובדה שהוא מודע לכך שאהבתכם אינה מותנית בדבר, אני די בטוח שכשיגיע הזמן מבחינתו הוא יבקש לספר לך. אולם סבורני כפי שציינתי כבר, שבגיל 13 זה לרוב קצת מוקדם מדי.
המשיכי לייצר אווירה תומכת ומקבלת בבית כפי שעשית עד עתה, זאת מבלי להפעיל על הילד לחץ או לנסות לזרז את היציאה שלו מהארון (יש משל נחמד על זחל הפרפר שמנסה במאמצים לצאת מהגולם, ורק כאשר הוא עושה זאת בעצמו ובדרך שלו, הוא מצליח לפרוס כנפיו ומתפתח לפרפר מרהיב).
אגב, האם בן זוגך ואביו של הילד שותף לאווירה זו גם כן? לדמות האב יש חשיבות רגשית רבה עבור בן עם נטיות חד מיניות. ושאלה נוספת, האם יש סיבה מיוחדת שבגינה את חושבת שהבן זקוק להתייעצות ועזרה?

שלום לך,
איך הרגשת בגיל 4-5 שלבנך יש נטיות הומוסקסואליות? מה הוא עשה או איך הוא התנהג? מה גרם לך לחשוב כך אז?
נשמח לתשובתך,
הורים