עזרה

שלום אסף
אתה נמצא בעיצומו של תהליך "היציאה מהארון". תהליך שמטרתו לבסס קבלה ותמיכה משפחתית וחברתית ובכך לאפשר לך להמשיך ולגבש את זהותך המינית. כפי שאתה מתאר זהו תהליך שאינו קל הדורש מאיתנו להיחשף בפני האנשים החשובים לנו ביותר ולקחת את הסיכון שמא ידחו אותנו. עבור מתבגרים רבים התהליך מאיים מאוד ודורש אומץ רב.
אני שמח שכבר עברת חלק מהדרך וסיפרת לשתי אחיותיך שמקבלות ותומכות בך. זה שלב חשוב מאוד, ואני בטוח שאתה מרגיש הרבה יותר טוב ומחוזק בזכות צעד זה. כעת בצדק אתה שואל מה השלב הבא.
תמיכה וקבלה מההורים היא גורם חיוני וחשוב מאוד עבור מתבגרים הומואים רבים. אולם לשאלה האם לספר להורים (ולמי מהם קודם) יש היבטים רבים. חשוב כי תשקול את היתרונות והחסרונות של חשיפה כזו בפני כל אחד מהם, וכמובן את העיתוי הנכון לכך. שאלות שיכולות לעזור לך הן: מדוע חשוב לך לספר להם כעת? מהו הקושי שלך בלספר לכל אחד מהם (למשל לספר לאימך)? מי מההורים יתמודד טוב יותר לדעתך עם חשיפתך? מהן ההשלכות העלולות להיות במידה ויתקשה לקבל את החשיפה שלך? כיצד הדבר ישפיע עליך?
לגבי אביך, יתכן והשאלות שלו באשר למצב הרוח הדיכאוני שלך (אגב, מה הסיבה לכך?) נובעות מהחשש שלו כי הגירושין ישפיעו עליך. נראה לי כי אם אינך בטוח ביכולתו להתמודד עם חשיפתך כעת אז אולי כדאי באמת לספר קודם לאימך ובהמשך להתייעץ איתה מתי ואיך לספר לאביך.
וטיפ אחרון לי אליך, ידוע שלהורים קל יותר לקבל את היציאה מהארון של הבן כאשר הדברים נאמרים ברוגע ומתוך מקום חיובי ואופטימי.
אשמח לשמוע את דעתך ותגובתך על הדברים וכמובן שאלות נוספות אם יש לך.
בהצלחה

קודם כל, תודה רבה על התגובה שלך.
אנסה להסביר לך את המצב - אני מתלבט האם לצאת מהארון כעת כי ההורים שלי בתהליך גירושין ואני צריך להחליט עם מי ללכת, ואני לא יודע איך כל אחד מה יגיב ליציאה שלי מהארון. בנוסף אני לא רוצה להקשות עליהם שגם ככה תהליך הגירושין קשה. אני בדילמה, מה לעשות? במתי להתחשב יותר? בעצמי או בהם? באמת שקשה לי להחליט.
באמת שאני לא יודע מה חוסם אותי מלספר לאימי...אולי בגלל שאני יודע שלספר לה יגרום לי לצאת בפני עוד הרבה אנשים כי היא נוטה לשתף מלא אנשים במה שעובר עליה ואני לא יודע אם אני מעוניין בכך עכשיו, חוץ מזה אני לא בטוח שהיא לא תשתף את אבי.
בנוסף יש עוד משהו שמקשה עליי לספר להם. אני נולדתי אחרי 15 שנה שהם ניסו להכנס להריון ובמשך הזמן הזה אמצו שתי ילדות ואני הבן היחיד ''האמיתי'' וזה קשה.
באמת שאני לא יודע איך היציאה תשפיע עליי - אני משער שאמא שלי תקבל אותי בלי בעיה אבל לאבא שלי יהיה קשה (אני יודע שהוא חושד אבל בין לחשוד ולדעת בוודאות יש מרחק גדול). אני גם רוצה לספר לאמא שלי כחלק משיחה נראה לי ולא לקחת אותה ''במיוחד'' לזה ולפתוח כי זה קשה לי, אבל אין לנו שיחות כ''כ ככה שזה לא יוצא.
גם סבתא שלי שאני מאוד קרוב אליה חושדת ושאלה אותי מס' פעמים והיא גם הומופובית ככה שקשה לי לספר לה.
בקיצור, יש הרבה גורמים שמפריעים לי מלצאת מהארון. אבל השאלה מה לעשות בשלב הזה כי אני צריך להחליט עם מי ללכת ואבא שלי כל הזמן אומר לי שהוא רוצה שאני אלך איתו אבל אני אפילו לא יודע איך הוא יגיב.
יש לך רעיון/הצעה מה לעשות במצב הזה?
תודה מראש =]

אסף יקר
אתה מעלה חששות רבים בנוגע לשאלה האם לצאת כעת מהארון בפני הוריך, ויחד עם זאת אתה חש צורך ודחיפות לעשות זאת. אני מבין שהדחיפות בדבריך נובעת בעיקר מהגירושין המתקרבים של הוריך. נשמע לי קצת קשה שבחור בגילך צריך לבחור עם מי מההורים ללכת. הרי אתה אוהב את שניהם. כיצד אתה מרגיש עם זה? האם בחירה מעין זו אינה הפיכה? האם אינך יכול לשנותה בהמשך אם תרצה? והאם אין דרך בה תוכל לגור אצל שניהם?
שנית, וזה אולי החלק החשוב ביותר, עליך לעשות קודם כל מה שטוב לך! הוריך הם אנשים בוגרים ואחראים והם יצליחו להתמודד עם כל מצב. עליך להחליט מה עדיף לך ומתי, ע"י שקילת היתרונות והחסרונות של כל דבר וצעד.
החלק הקשה ביותר ביציאה מהארון הוא לספר להורים. הם שתי הדמויות הכי חשובות ובעלות משמעות בחיינו. מרגע שעברת את המשוכה הזו (שלרוב נראית יותר קשה ממה שהיא באמת) אני מאמין שתרגיש חזק יותר ויהיה לך פחות חשוב מי עוד יודע על כך. יחד עם זאת, זכותך לבקש מאימך לא לשוחח כרגע בנושא עם אחרים ובמיוחד לא עם סבתך (אם זה מפריע לך).
אני מבין שאתה חש שאינך רוצה לאכזב אותם מאחר ואתה הילד "האמיתי" היחיד במשפחה. אין שום סיבה שתרגיש כך, אסף. בלי קשר לנטייתך המינית אתה תמיד תהייה הבן האוהב שלהם ואני בטוח ששני הוריך רוצים שתחייה את חייך בצורה הכי אמיתית ומאושרת שניתן, וזה בדיוק מה שאתה מנסה כעת לעשות.
לאור דבריך, הייתי מציע לך להתחיל מהמקום הקל יותר (כנראה משיחה עם אמא) לבסס את התמיכה והקבלה שלה ולהמשיך הלאה אם תרגיש צורך בכך.
מה דעתך, אסף?

זה באמת קשה להחליט עם מי ללכת. במיוחד שהאחיות שלי הולכות עם אבא שלי ואם אני הולך עם אמא אני לא אגור איתן...אבל זה כבר עניין אחר.
יכול להיות שהבחירה הפיכה אבל זה יהיה קשה להחליט אח''כ לעבור לגור עם ההורה השני כי אחרי הגירושין ההורים ישכירו כל אחד דירה לפי מי שיהיה איתו ואיך אני אצטרף אח''כ, שוב יצטרכו לעבור דירה? לא נראה לי הגיוני. בגלל זה אני צריך לשקול את ההחלטה שלי טוב טוב.
אני חושב שאתה צודק. אני צריך להתחיל בשיחה עם אמא...באמת שאני לא יודע למה זה כ''כ קשה לי - אני יודע שהיא תקבל את זה בסדר ושהיא פתוחה וליברלית אני לא מבין מה חוסם אותי.
לגבי אחרים שידעו גם אני חושב שאחרי שאני אספר להורים לא יהיה אכפת לי לגבי אחרים שידעו.
כנראה שעכשיו אני פשוט אציב לי מטרה לספר לאמא ואני אחשוב איך עושים את זה.
האמת שלפני שסיפרתי לאחיות שלי כתבתי להורים מכתב, אבל אני לא יודע אם כדאי להשתמש בו או לספר להורים פנים מול פנים...
בעיקרון אני כבר יודע מה צריך לעשות - עכשיו צריך לחשוב על הדרך.
תודה רבה על התשובות :) אתה ממש מקסים =]

היי אסף
נראה לי ששיחה בארבע עיניים עדיפה על מכתב. נסה למצוא זמן שיתאים לשניכם ומקום שבו תוכלו לשוחח בשקט. ספר לה כמה זה חשוב לך לשתף אותה בחייך ותגיד את מה שעל ליבך. לא צריך יותר מדי הכנות. ככל שזה יאמר בצורה פשוטה וקלילה יותר, כך זה בדר"כ גם מתקבל. החשש שלך הוא טבעי אבל נראה לי ממה שתיארת שהוא די מיותר.
אני שמח שעזרתי, אתה מוזמן כמובן להמשיך לעדכן אותנו ולשאול שוב אם ומתי שתרצה.
בהצלחה (-: