טיפולים לא עוזרים לאנמיה המוליטית אוטואימונית

כבר שלוש שנים שאני סובלת מהמחלה, ושום טיפול (פרדניזון, מבטרה,ציקלוספורין) לא עבד עלי.
הצעדים הבאים הם או כריתת טחול אליה אני מתנגדת חריפות או אימורן שהיא בתכלס לא טובה יותר מבחינת השפעות לטווח הארוך מתרופות אחרות.
ההקלה היחידה שחשתי בשלוש השנים האחרונות היתה דווקא כשהייתי בהריון ונאלצתי להפסיק לעשן.
היתכן, היתכן שיש קשר בין השניים??
אני נואשת לפתרונות.