פשוט מתוסכלת....

שלום רב!
האמת שאני לא חושבת שבמקרה שלי מדובר בדיכאון אבל כן הייתי רוצה להתייעץ כי אני מרגישה איזשהי חרדה. יש לי ילד בן שנה ו - 8 וילדתי לפני חודשיים וחצי. מאז הלידה אני בוכה המון וזה נובע מהמון סיבות שהעיקרית היא החוסר יכולת שלי לתת את מלוא תשומת הלב לשני הילדים. הקטן סובל מגזים ובוכה המון וגוזל ממני הרבה זמן שבא על חשבון הילד הגדול ועל חשבון הבית עד כדי כך שאני ממש מרגישה שאני פשוט "נקרעת" ואין לי כוחות יותר. עד עכשיו הייתי אופטימית ואמרתי המצב ישתנה כשיעברו לו הגזים אבל בינתיים כלום לא משתנה . אפילו זמן לעצמי בקושי יש לי וכשזה קורה זה רק כשבעלי מגיע מהעבודה ועוזר לי עם הקטן אבל אז כבר כל כך מאוחר שאני עייפה ומותשת . אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בוכה יחד כשהוא בוכה ואני ממש מתוסכלת ומפחדת שהמצב הזה ישפיע על הילדים מבחינה נפשית. אשמח לקבל איזשהו ייעוץ או הכוון
תודה רבה