דיכאון לאחר לידה

אני לא יודעת מהיכן להתחיל אבל אני אנסה. הכל קרה לפני חודשיים , ילדתי את בני המקסים, תמיד דגלתי בהנקה מלאה. שבועיים לאחר הלידה התחלתי להרגיש פיזית ונפשית רע. מבחינה פיזית הרגשתי אי שקט שהתפשט על כל הגוף ולא הבנתי למה, מבחינה נפשית הייתי עצובה, עייפה, מותשת. במשך השבועיים הראשוניים הנקתי אותו ושאבתי חלב. הכל הופיע ביחד הלחץ האי שקט, ובשלב מסוים לא הייתי יכולה להסתכל עליו, שהייתי מחזיקה אותו האי שקט גדל, ככל שהימים עברו גם הרגשה החמירה. מחשבות לא רצויות עלו לי בראש, אשמה, בושה, איך אני יכולה להרגיש כך ולמה מישהו אחר צריך לטפל לי בילד? הרי אני אימא שלו.
אני מספרת את הסיפור שלי כי יש לו סוף טוב.
פניתי די מהר לעזרה מקצועית, פסיכיאטרית קבעה שאני נמצאת בדיכאון לאחר לידה, כיום אני מקבלת טיפול תרופתי ומודה על היום בו פגשתי אותה.
אני מקווה שבנות שחוות את מה שאני חוויתי יוכלו לראות את הסיפור שלי לשאוב כוח.
בעזרת משפחה קרובה בעל טוב ועזרה מקצועית הצלחתי לצאת מהחוויה המטורפת הזו.
אם ההודעה הזו תעזור...בשבילי זוהי שליחות, רק מקווה שהצלחתי.