מצבי

שלום רב. נקלטתי להריון אחרי שנים של נסיונות ואחרי מסע מאוד מייגע כאב נפשי וגופני עברתי גרידה ונלחמתי עד דמעות עד שנקלטתי . ההיריון שלי התחיל כתאומים ונשאארתי עם עובר אחד במהלך 4חודשים סבלתי מדימומים לכן הייתי כל הזמן במתח ובחרדה גדולה עד שהדימום נעלם כלומר עד החודש הרביעי רק אז תפקדתי כרגיל והייתי מאושרת . אחרי הלידה בתי נולדה 2100 משקלה הבהיל אותי טעו איתי כל הזמן בהערכת המשקל ובמשך שבועיים רק דאגתי לה . הייתי בחרדה כי נולדה בחורף והיו סערות פחדתי מכל דבר אחרי חודשיים חלתה ואושפזה פעמיים בבית חולים כאילו שהתעלפה מצב שהוסיף אש למצבי . כשהייתה בת 3חודשים עברנו תאונת דרכים אני אושפזתי ונשברה רגלי ולאט לאט חזרתי לעצמי פחות דואגת לה ויותר נהנית ממנה . אני יותר מקבלת אחריות על חייה ועל חיי כמובן הרי אני זו שצריכה להיות חזקה כדי לטפל בה כראוי . בתקופה שנולדה בטיפה קבלתי 9/10 בטופס הדיכאון לא עשיתי שום דבר חשבתי שיעבור אבל כשאושפזה זה חזר ובגדול ראוי לציין כי גם בזמן הדיכאון טפלתי בה כראוי. שאלתי היא מה פספסתי אז ? האם כי סבלתי ממצב רוח רע וחרדה בזמן ההיריון היה לי דכאון אחרי הלידה ? להריון השני אני אתחיל בעזרת השם ברגל ימין . האם חפי דעתך אני מוכנה להיריון שני נפשית ? אני צריכה סיוע ?
תודה