בייבי בלוז או דיכאון אחרי לידה?

שלום רב. ילדי לפני שבוע את בתי השניה. יש לי ילד מהמם בן 5 בבית. בבית חולים הכל היה מעולה, אבל לפני יומיים (5 ימים אחרי לידה ) פגעו בי תחושות נוראיות. אני כל הזמן בוכה, לרוב ללא סיבה , כי על פניו הכל מעולה. יש לי בעל מהמם, 2 ילדים מדהימים, ואני אמורה להנות מהחופש הזה, אבל הבלאגן בבית (ים פרחים ומוצרי תינוקות ) עושה לי קלסטרופוביה, אני מרגישה שאין לי כזה קשר הדוק עם התינוקת כמו שהיה לי עם הילד הבכור, אני מתפקדת כרגיל, וחזרתי לשיגרה מאוד מהר בגלל שאני לא רוצה שהגדול ירגיש שוני כלשהו, אבל הרגעים האלה של בכי ודיכאון ממש לא נותנים לי מנוחה.
לא הנקתי את הבכור וגם אותה לא מבחירה אישית , והיתי שלמה עם ההרגשה אבל עכשיו יש בי מלא רגשות אשמה שאני לא בסדר, ושאני אמא רעה, ושאני עושה לה נזק עם התמ"ל. הכל נראה לי פתאום קשה ושלא נסתדר , והכי אני מפחדת שמישהי מבני המשפחה יפגע מהמצבי רוח שלי אם זה הקשר עם בעלי ואם זה הילד הבכור שפתאום אמא לא כל כך שמחה, אני לא מראה לו כמובן וממשיכה לשחק איתו ולצאת איתו לבד גם .. אבל אני מפחדת שהמצב שלי יחמיר וידרדר לדיכאון, שלא אוכל לתפקד ושלא אתחבר לתינוקת. האם את ממליצה לפנות לעזרה מקצועית? או שלתת לזמן לעשות את שלו? האם זה הבייבי בלוז אחרי הלידה או שאני מתחילה להיכנס לדיכאון?