היי לכולם.אשמח לשתף ולקבל חוות דעת

אני אישה גרושה בת 31.יש לי ילד בן 3וחצי מתוק ואהוב ואני אוהבת אותו הכי בעולם.לאחר לידת בני חוויתי משברים אישיים.היה לי קשה נורא פתאום להיות עם ילד.בעלי ואני אף התגרשנו.לא סיפרתי את אשר על ליבי לאף אחד.אני מתביישת ללכת לטיפול ולהודות במה שאני מרגישה אבל אני חייבת לפחות כאן כי אני באמת פוחדת שאשתגע
אני מרגישה לא מרוצה מחיי מאז שאני אמא.ההתעסקות כל היום בילד ושאין לי זמן לעצמי לפעמים משגעת אותי.יש לע לכיתין מחשבות נוראיות על כך שבגלל שבני נולד אין לי חיים.אין לי ספונטניות יותר אין לי זוגיות אין זמן לנוח ואני לצערי אדם מפונק .רע לי ככה לדבר אבל זה לא שאנע לא אוהבת את בני הוא חיי פשוט לא אוהבת את חיי יותר מאז שאני אמא.לא יודעת איך לחיות נכטן ומספק.אני גם לוקחת לעיתין קלונקס להרגיע את החרדות.אני פוחדת שבסוף אשתגע..אשמח לעצות ולהזדהות.