הרחבת אגן כיליה

הכן הרחבה משמעותית
נפרולוג הילדים ידריך אותך כיצד לנהוג לאחר הלידה.

ערב טוב

הרחבת אגן כילייה שכיחה.
לא תעלם מעצמה.
המימצא מחייב מעקב וגם המשך בירור בזמן ההריון וגם לאחרי ההריון.

אגן הכליה הוא איזור בתוך הכליה. הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן של הגוף. בכליות מיוצר השתן עצמו, משם הוא עובר אל שלפוחית השתן דרך השופכנים (מעין צינורות), וממנה יוצא אל מחוץ לגוף דרך השופכה (גם הוא מעין צינור). בתוך הכליה, יצור השתן מתבצע באיזור אחד (האיזור החיצוני), משם הוא מועבר לאיזור אחר (האיזור הפנימי) ולאחר מכן יוצא מהכליה דרך איזור אחר אשר נקרא אגן הכליה - Renal Pelvis. אגן הכליה, אם כן, הוא חלל בכליה המחובר לשופכן (אותו צינור המקשר בין הכליה לשלפוחית השתן), אליו מגיעות ההפרשות של הכליה ודרכו הן יוצאות מהכליה ומובלות לעבר שלפוחית השתן ומשם למי השפיר (כשמדובר בעובר). כידוע, במצב תקין בגוף העובר יש שתי כליות, בכל אחת מהן ישנו אגן כליה וההפרשות המגיעות משניהם מובלות לשלפוחית שתן אחת משותפת.










שמות נרדפים: אגני כליות מורחבים, Renal pelvic dilatation – RPD, Pyelectasis.


הגדרה: הרחבת אגני כליות מתארת מצב בו נאגר נוזל באגן כליה אחת של העובר או באגני שתי הכליות של העובר. יש להבדיל בין הרחבה קלה של אגני הכליות לבין הרחבה משמעותית אשר הולכת ומחריפה משבוע לשבוע. לרוב נהוג לסווג את הממצא לפי מידת חומרתו בפרמטרים הבאים:


הרחבה קלה (mild) של אגני הכליות:
3.5-5 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 15-20 להריון
5.5-7 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 21-24 להריון

הרחבה קלה-בינונית (moderate) של אגני הכליות:
5-6 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 15-20 להריון
7-8 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 21-24 להריון

הרחבה ניכרת (severe) של אגני הכליות:
מעל 6 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 15-20 להריון
מעל 8 מ"מ המתגלה בסקירה בשבועות 21-24 להריון




הרחבת אגני כליות:
במצב תקין:






הרחבת אגני כליות:

















משמעות להריון:
נתייחס תחילה להרחבה קלה של אגני הכליות, הרחבה כזו לרוב אינה מעידה על מום בכליה וכן אינה מחריפה לאורך ההריון (לעיתים אף חוזרת למימדים תקינים תוך כדי ההריון). קיימים מקרים בהם ההרחבה מחריפה באופן משמעותי ואז קיים סיכוי סביר לחסימה בדרכי השתן, אולם מצב זה נדיר בממצא של הרחבה קלה, אשר לרוב אינה מתפתחת.
מלבד זאת, הרחבת קלה של אגני הכליות מהווה סמן המעלה את הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון. זאת, מאחר שהתגלה במחקרים כי בהריונות עם בעיות במס' הכרומוזומים נצפתה שכיחות גבוהה יותר של הרחבת אגני כליות. יש לציין כי כאשר מזוהים מומים נוספים הסיכון לתסמונת דאון עולה משמעותית.
כאשר מדובר בהרחבה בינונית-קשה, הסיכונים הם חסימת דרכי השתן וסיכון מוגבר להפרעות כרומוזומיות גם כן, אך הסבירות במקרים אלה גבוהה יותר. במקרים אלה מיעוט מי שפיר מהווה אינדיקציה נוספ