זיהום בדרכי השתן - תשובה בהולה

שלום רב,


אני בהריון בשבוע ה-19 ולפני כשבועיים התחלתי לסבול מכאבים בבטן התחתונה ובמותן שמאל.
בבדיקה במיון התגלה חשד לזיהום בדרכי השתן וקיבלתי טיפול בציפורל - ללא שנערכה בדיקת דם או שתן.
אחרי יומיים ועקב התחזקות הכאבים שבתי למיון שם נערכו בדיקות דם ושתן (לא תרבית) ואובחן מס' ליקוציטים גבוה 16,600 ועל כן אושפזתי למשך יומיים וקיבלתי אנטיביוטיקה מסוג זינצף והמשך טיפול בבית של זינט. אולטרה סאונד ריאות ודרכי שתן הראה כי הכל תקין.

יומיים מאוחר יותר עקב הישנות הכאבים שבתי למיון ובבדיקות דם, ניתן היה לראות כי מס' הלויקוציטים (כדוריות דם לבנות) עלה שוב ל -18,000 ועל כן אושפזתי בשנית וקיבלתי טיפול של זינצף וכן נלקחה תרבית שתן.
לאחר 4 ימים, בדיקות הדם הראו שמס' הלוייקציטים ירד ל-12,800, אך תרבית השתן הראתה כי גדל חיידק אי קולי בעל עמידות למרבית האנטיביוטיקות, למעט מקרודנטין ורספארין.
התחלתי טיפול של מקרודנטין 4 פעמים ביום וביום השני ניתן היה לראות כי בדיקת שתן (סטיק) שנלקחה יצאה תקינה ולכן שוחררתי מבית החולים עם הוראות לנטול את האנטיביוטיקה 4 פעמים ביום במשך 5 ימים. למחרת השחרור הכאבים שבו לתקוף אותי ואני עדיין סובלת מהם.

יש לי מס' שאלות

1. האם טבעי כי הכאבים ימשיכו כל עוד לא סיימתי את הטיפול.
2. האם כל עוד אני מטופלת באנטיביוטיקה, לא יכול להיות מצב של פגיעה בעובר או צירים מוקדמים.
3. האם עצם העובדה שלרוב אני מקיאה כשעה וחצי עד שעתיים לאחר לקיחת המקרודנטין (היות והיא גורמת לי לבחילות) מורידה מיעילותה.
4. האם בהעדר חום אני צריכה לפנות שוב לבית החולים.

אני מודאגת מאוד וזקוקה לעזרה נואשת

בברכה

איילת