פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

טובי שלום רב,
אודה לך מאוד אם תוכל לסייע לי עד כמה שניתן במסגרת הפורום לשאלה אולי לא ככ שגרתית: אני גננת מחליפה בגנים שונים והיום קרה מקרה שרציתי להתייעץ איתך ולשמוע את דעתך בנושא:
ברגע שהגננת של הבוקר (אני בצהרון) הלכה,4 בנים התחילו להשתולל ולרוץ בכל רחבי הגן. הלכתי אישית לכל אחד מהם והסברתי להם בטון תקיף שאם הם לא יתנהגו יפה אני לא אביא להם פרסים: חצר ,ציור,ומשחקים,אמרתי להם את זה כמה פעמים ,אך לשווא הם המשיכו להתפרע.
בגן יש רק אותי וסייעת נוספת,מנסיון אני יודעת שצריך להפריד את ארבעתם ולא לתת להם להתפרע יחדיו,אך יש גם את שאר ילדי הגן שצריכים תשומת לב.
בימי גשם או ימים חמים כמו היום אני לא מוציאה החוצה (ולכן לא יכולתי להוציא את שאר הילדים ולהשאיר את המשתוללים בגן ש"יטעמו": עונש כביכול).
מה נכון או צריך לעשות במצב כזה ? איך אני יכולה לגרום למשתוללים להירגע לשבת ולהקשיב לי ?
אם ניתן,בבקשה עצות פרקטיות,,,שוב ,אני גננת מחליפה אז אני לא נמצאת איתם כל יום,אך בימים שאני כן שם אני רוצה שהם יקשיבו לי ויעשו מה שאני אמרת גם אם זו אפילו הפעם הראשונה שאני מגיעה לגן.
תודה רבה!

אני אם יחידנית לילד בן 4, ילד חכם, מאד חברותי, רגיש, חייכן ומקסים. עד לאחרונה, הילד היה מאד אהוב ופופולרי בגן וכל הילדים חיפשו את קירבתו. לאחרונה שמתי לב שכאשר אנחנו ניפגשים אחה"צ בגני שעשועים או אצל חברים, כל הילדים האחרים משחקים יחד והוא לבד. אני מרגישה שבגלל הרגישות שלו \ הפחד להיפגע הוא לא מנסה ליצור אינטרקציות עם ילדים אחרים והילדים האחרים מזהים את זה אצלו כחולשה וכבר קרה ששמעתי ילדים אומרים שהוא לא משתתף.
הילד עדיין הולך בשמחה לגן, אבל יותר ויותר אומר ששיחק היום לבד. הוא גם מאד שמח כשהולכים אחה"צ עם ילדים אחרים לגן שעשועים, אבל אתמול לדוגמא, הוא כל הזמן ישב לידי, עם המבוגרים כאשר כל הילדים האחרים שיחקו.
יכול להיות שהעובדה שהוא גילה שלו אין אבא משפיעה. בשבוע שעבר אחת הילדות שאלה איפה אבא שלו והוא אמר "בעבודה". איתי הוא לא מדבר על זה ולא שואל, אבל מידי פעם אני אומרת לו שיש הרבה סוגים של משפחות (כמו חברה שלו שיש לה שני אבות ואין לה אמא)
מה ניתן לעשות כדי לעזור לו? האם להמשיך במפגשים אחה"צ? (הוא רוצה בהם) או להפסיק לתקופה? איך מחזקים את הביטחון העצמי? איך עוזרים לו להתמודד עם הפחד מכישלון?

שלום. בני בן הארבע וחצי הולך לגן בפעם הראשונה, עד היום היה בבית בחינוך ביתי. הוא מסרב בתוקף להגיע לגן כאבי בטן( אמיתיים) בחילות בכי קורע לב. וכשמגיע לגן לא מתעניין בכלום רק רוצה לברוח הביתה. ניסיתי הכל הפתעות מתנות ישבתי יום שלם איתו בגן וגם בכל בוקר . וכו אך ההתנגדות מצידו עזה ביותר אנא עיזרו לי בעצה. יש לציין כי אחותו בת שלוש באותו הגן ומשתלבת נפלא. .

שלום. הבן שלי עלה השנה לכיתה א...
מצאתי על השולחן שלו בחדר את המזכרת מהדן חובה שקיבלנו
עם כל ילדי הגן והצוות...שמאד אהב.
הבעיה שהמזכרת עמדה הפוךלכיוון הקיר...כשסובבתי אותה גיליתי שהוא קישקש כל הפנים של כולם כולל עצמו חוץ מאיזה 3 חברים....
שאלתי אותו למה עשה זאת והוא ענה שהוא הרגיש שבתמונה כולם מסתכלים עליו..כאילו העיניים זזות...
הדבר נשמע לי ממש מוזר ואני לא ממש יודעת איך לגשת לדבר כזה או מה לחשוב...
אשמח לייעוץ
בכללי. כשעובר עליו משהו לא טוב הוא דורש שלא יסתכלו עליו כי מרגיש שעושים לו בכוונה.
תודה

שלב רב זאת הודעתי מלפני שבועיים
שלום יש לי תינוק בן שנה וחצי. לפני שבוע עברנו דירה. ובנוסף נולד לו אח קטן לפני 7 שבועות.
אני זוכרת שהיה קטן היה בוכה כאשר הייתי מפעילה בלנדר או כאשר היה שומע רעש מאוד חזק והבנתי שזה תקין לחלוטין...

בגלל המעבר דירה נאלצנו לקדוח בקיר ובעקבות כך התינוק בכה בצורה מטורפת ואני עשיתי טעות ולא לקחתי אותו למקום שקט יותר וככה במשך 5 דקות צרח בכי נוראי. למחרת הוא יצא עם המטפלת שלו לטיול בחוץ והיה שם איש שכיסח את העצים בשכונה... המטפלת חשבה שזה נכון לקרב אותו כמה שיותר לבנאדם כדי שיבין מאיפה מגיע הרעש...(טעות איומה) הוא חזר מהאירוע צורח עם דמעות איומות...
מאז אותו אירוע עם המטפלת במשך 4 לילות שהוא צורח בלילה ומתעורר מבכי... בדירה החדשה שלנו אנחנו קרובים לקירבת כביש ראשי והוא שומע רעש של אופנוע שנותן גז ונוסע ואז הוא כל פעם צורח גם... בבית הקודם לא הייתה קירבה לכביש... אני בטוחה וסבורה שכל המצב שלו בגלל מה שקרה עם המכסח עצים והטעות שהמטפלת עשתה.... מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו? האם זה נשמע לך תגובה נורמלית שתינוק יבכה ככה במשך 4 לילות ולא יסכים לישון ? בוודאות הוא לא סובל מכאב פיזי או חולה
חוץ מלשבת על ידו ולהגיד לו שהכל בסדר מה עוד ניתן לעשות? האם לדעתך נגרמה לו טראומה וכתוצאה מכך יהפוך לילד חרדתי?

מאז עברו שבועיים והמצב לא משתפר הוא עדין קם מדי לילה כמה פעמים בצעקות היסטריה... בתשובתך אמרת לי לתת לו מקומות שקטים ושלאט לאט זה יעבור...הבעיה שאנחנו עברו לדירה חדשה לפני חודש שממש שומעים את הרעשים מהכביש הראשי וכל אופנוע שעובר ועושה "רייס" מעיר אותו וגורם לו לצרוח... מה עושים במצב כזה? אתה חושב שזה שהוא רק בן שנה וחצי וצריך להתמודד מדי ערב עם חרדה מרעשים זה משהו שיפגע בו נפשית? כמו כן מזכירה שיש לו אח קטן חדש בן חודשיים... מציינת כי במהלך היום הוא משחק צוחק ואוכל טוב

בתקופה האחרונה משהו מהעבר התחיל להציק לי, אחרי ששומעים רבות על מי טו, משהו בזכרון מהעבר התחיל לצוף ואני מנסה לשחזר. אמנם זה קרה לפני 30 שנה כשהייתי בגיל 27 אבל פתאום צף אצלי בתקופה האחרונה.בוקר אחד אמי מנסה להעיר אותי לעבודה, דבר שלא קרה לי אף פעם, תמיד הייתי מתעוררת מוקדם לבד, אבל באותו בוקר משהו מוזר היה, היא התעקשה שאני אתקלח ושאלה אם אני רוצה שאלך לרופא להבדק, אבל שמעתי את אבי אומר לה אל תגידי. היה משהו מוזר כשהתקלחתי באותו בוקר, בקושי התעוררתי, כשהתקלחתי היה כאילו זרעים על צד הבטן שלי, כאילו מישהו ניסה לאנוס משהו לא ברור, אבל הייתי בסוף המחזור שלי, הייתי רגועה. כמו כן ראיתי שדלת חדרו של אחי סגורה,לפעמים סגור לפעמים פתוח, אבל הפעם דלת היתה סגורה ולא ידעתי אם הוא בבית או לא. כשחזרתי מהעבודה בערב היא אמר לאחי יפה ככה? כלומר זה לא בסדר. יום לפני כן או כמה ימים לפני אחי אמר שיכין לי לשתות שתיה תה, למיטב זכרוני היה לו בקבוק קטן שטפטף, לא זכור בדיוק. אני לא יודעת אם כדאי לפתוח את העניין. הורי לצערי נפטרו. אנחנו שני אחים במשפחה אני ואחי. בילדות היחסים שלי ושל אחי לא היו יחסים טובים. היחסים ביני לבין אחי בסדר היום. אין לי משפחה משלי. המה אתה הייתה ממליץ לעשות ?

בתי בת שנתיים וחודשיים. לעיתים כאשר אנו אומרים לה " לא" או כועסים היא נותנת לעצמה סטירה ומושכת את השיער ואף תולשת, מנסה לתת מכה לעין ולזרוק חפץ לרצפה. היא לא תולשת סתם כך את השיער או מכה את עצמה סתם אלא רק כתגובה לאיסור שלנו מוחלט.
איך עלינו להגיב?

שלום רב,
אתחיל בזה שייתכן שאני מגזימה אבל לא יכולה להתכחש למה שאני מרגישה ...
אני אמא לשלושה ילדים , לפני שלושה שבועות נסענו איתם לטיול בחול הטיול היה קצת שונה באופי שלו שתי לילות ראשונים במקומות שונים חמש לילות באותו המקום ושתי לילות אחרונים במקומות שונים . (במהלך הטיול אמר שמתגעגע הביתה )
בנוסך היתה גם את ההתמודדות המשפחתית של אחים שקצת רבים ולומדים להסתדר לא משהו חריג .
בנוסף ביום שבת האחרונה נסענו עם הילדים לבריכה הבן שלי שהוא בן 10 יודע לשחות היה איזה שהוא רגע בבריכה שראיתי שנגמר לו הכוח אבל גם ראיתי שהוא מתתגבר והיה לי חשוב לתת לו להתמודד בקיצור שחה עד אליי הגיע אליי והתחיל לבכות לקח את זה מאוד קשה שלא עזרתי לו הסברתי לו שהיה לי חשוב שהוא יתמודד ושלשניה לא הורדתי ממנו את העיניים ושהוא הגיע אליי ושאני ממש גאה בו . ושאם חלילה הייתי רואה שהוא זקוק לעזרה תוך שניה הייתיממגיעה אליו....
בקיצור אני מרגישה שמאז שחזרנו מחול הוא חלש רגשית זה בא לידי ביטוי בזה שהוא שואל אותי כל דבר אמא אני יכול לשחק במשחק הזה או מחר צפויים ללכת לפארק מיים עם בעלי ואמר שקצת מפחד או מבטא הרבה רגשות אהבה בא ואומר לי אני אוהב אותך או לפני שעושה משהו מסתכל עליי כאילו כדי לקבל אישור .
בקיצור ממש מרגישה שהוא צריך חיזוק רגשי אשמח לקבל הצעות כיצד ניתן לחזק אותו

שלום יש לי תינוק בן שנה וחצי. לפני שבוע עברנו דירה. ובנוסף נולד לו אח קטן לפני 7 שבועות.
אני זוכרת שהיה קטן היה בוכה כאשר הייתי מפעילה בלנדר או כאשר היה שומע רעש מאוד חזק והבנתי שזה תקין לחלוטין...

בגלל המעבר דירה נאלצנו לקדוח בקיר ובעקבות כך התינוק בכה בצורה מטורפת ואני עשיתי טעות ולא לקחתי אותו למקום שקט יותר וככה במשך 5 דקות צרח בכי נוראי. למחרת הוא יצא עם המטפלת שלו לטיול בחוץ והיה שם איש שכיסח את העצים בשכונה... המטפלת חשבה שזה נכון לקרב אותו כמה שיותר לבנאדם כדי שיבין מאיפה מגיע הרעש...(טעות איומה) הוא חזר מהאירוע צורח עם דמעות איומות...
מאז אותו אירוע עם המטפלת במשך 4 לילות שהוא צורח בלילה ומתעורר מבכי... בדירה החדשה שלנו אנחנו קרובים לקירבת כביש ראשי והוא שומע רעש של אופנוע שנותן גז ונוסע ואז הוא כל פעם צורח גם... בבית הקודם לא הייתה קירבה לכביש... אני בטוחה וסבורה שכל המצב שלו בגלל מה שקרה עם המכסח עצים והטעות שהמטפלת עשתה.... מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו? האם זה נשמע לך תגובה נורמלית שתינוק יבכה ככה במשך 4 לילות ולא יסכים לישון ? בוודאות הוא לא סובל מכאב פיזי או חולה
חוץ מלשבת על ידו ולהגיד לו שהכל בסדר מה עוד ניתן לעשות? האם לדעתך נגרמה לו טראומה וכתוצאה מכך יהפוך לילד חרדתי?

ערב טוב
שמי מיי אני כובת שאלה בשם אחותי ..שהעלה כרגע דילמה מאוד קשה.
עכשיו שהחופש הגדול ארוך...ואנו עובדות..
גם אני וגם אחותי משאירות את הילדים אצל הסבים לא מעט.(שלי תאומות בנות 10) ושלה בני בן 10 בת6 ובן 5)
היום כמו ימים רבים לאחרונה..היחדים שלה שאו במהלך היום אצל ההורים שלנו (בית מאוד פתוח ואוהב) סבתא חמה ומצחיקה, וסבא בן 70 ששעבר אירוע מוחי ולא הכי מתקשר. כשחזרה לקחת אותם הם סיפרו שהם נכנסו לחדר המחשב בביתם וסבא יש מול המחשב כשהו מופה בסרט פורנוגרפי (הילד בן ה10 מתאר) כסבא ראה שהוא ממש לידו כיבה את המחשב. כשסיפרו שלושתם לסבתא שראו את סבא צופה בסרט מאוד מוזר ..היא נגשה אליו וצרחה עליו שלא יעשה את זה כשהנכדים מגיעים.

שאלות: כמה זה חמור?
כמה זה ישפיע ?
עכשיו ובעתיד?
האם זה משהו שישאיר צלקת?
האם לדבר איתם על זה יותר?
מה עושים במקרה כזה?
אני את הבנות שלי לא אשאיר שם לבד מתוך חשש להתרדה מינית..ממש מפחדת אעפי שמדובר באבי.
אשמח לכל תשובה
תודה מראש

צהריים טובים. יש לי בגן ילד בן שנה וחצי שבזמן משחק חופשי רוצה רק צעצועים שנמצאים אצל ילדים אחרים וכשאינו מצליח לקחת הוא נושך! כיצד אוכל לעזור לו? כיצד אוכל לפתור את הבעיה שיוצרת המון קונפליקטים.

בני בן ה- 11 משתתק ליד אנשים חדשים. הופך בשנייה לביישן ובקושי פוצה פה.
עם אנשים שהוא מכיר ומהמעגל הקרוב שלו - הוא דברן.
ממה זה נובע? מדוע ביישנות היתר הזו?

בני בן ה- 4.5 מכה את עצמו בכל פעם שהוא כועס או מתוסכל מעצמו. ממה זה יכול לנבוע? על מה זה מעיד?

שלום רב,
אני גרושה ויש לי בת בת 5 וחצי והיא כל עולמי. היא נישארת עוד שנה בחובה השנה עקב היותה "צעירה" היות והיא ילידת סוף דצמבר וגם עקב ביטחון עצמי קצת ירוד. מטופלת בטיפול רגשי והתוצאות מדהימות! ילדה מקסימה! חכמה, חברותית וטובת לב, אהובה על כולם בגן. אני רוצה לשאול, מתיי הכי נכון להתחיל להקריא לה ספר כמו "הגוף שלי הוא ברשותי"? אני חוששת להכניס אותה לחרדות שלא קיימות, תודה לאל, ויחד עם זאת, חשוב שהיא תדע גם על העולם הנורא הזה, שתדע תמרורי אזהרה, חלילה וחס! מפחדת לחשוב על זה אבל העולם אכזר וכל יום אנו קוראים דברים בעיתונים. זאת המציאות המרה. כמו כן, איזה ספר מומלץ? שמעתי משהו על החברים של יעל? אודה להמלצות וגם איך לגשת לילדה. איזו הקדמה לתת לה, מה להגיד לה בענין. הלא זה לא ספר רגיל. תודה רבה!

בני בן ה- 2.3, חברותי, מסתגל במהירות יחסית לשינויים ופעיל אך עקשן מאוד. לפני כשלושה חודשים ילדתי ומיד לאחר מכן עברנו דירה- מה שחששנו שיעמיס עליו. הוא קיבל את מעבר הדירה נפלא- לא היו בעיות שינה או שינוי בהתנהגות ביחס למיקום שלו. מבחינת אחיו הקטן- כמובן שיש פרצי קנאה אך אנחנו מכילים זאת ונותנים לו המון אהבה ותשומת לב כדי שלא ירגיש שהוא נזנח חלילה. כמובן שזה תהליך..
מהגן צפה ועלתה טענה שיש לו קושי בכל הנושא של שיתוף צעצועים (התקפי זעם ובכי חוזרים ונשנים שממש יכולים להתבטא כל 10 דקות), לא מרשה לילדים אחרים לשחק עם הצעצועים שהוא אוהב או לחילופין מרביץ כשרוצה צעצוע שמישהו אחר משחק בו כשלא רצה בו רצה בכלל לפני רגע. זו לא התנהגות שחדשה לי שכן יש לו בני דודים ןגם בבית- אוגר כמה צעצועים ומחזיק אותם קרוב אליו שלא יגעו ומתעצבן אם מנסים לקחת לו.. זה גם שלב ה"לא" על כל דבר אז בכלל הוא קופץ. ברור לי שההתנהגויות הללו הן שלב התפתחותי שמגיע אך נראה שהתגובות שלו מוגזמות. החל גם להרים יד על הגננות ופה ושם גם עלינו (אנחנו בולמים את זה כמןבן) ובבית רואים מעט שיפור. לטענת הגננת ההתנהגות לא נרגעת וזה מאבק יומיומי בשבילו שכן הוא מתוסכל רוב היום ככה וזו לא המטרה והציעה שנלך להתפתחות הילד.. רציתי לדעת אם ואיזה סוג של טיפול מומלץ במקרה זה או אם יש דרכים נוספות שאנחנו יכולים לאמץ כדי למגר/למתן את התופעה.
תודה