הפסקת מנוחת צהרים

בני (בו שנתיים ב"ה) היה רגיל לשון צהרים משתיים עד חמש עלי לציין שהייתי חיבת להעיר אותו כי אם לא הוא יכל גם לישון עד שבע בערב ויותר
מאז שהוא נהייה בן שנתיים. פתאום הוא הפסיק לשון צהרים חשבתי שזה יום יומים שהוא לא עייף. אבל כבר שבועיים שהוא לא יושן צהרים. אני שמה אותו בלול (הוא עדיין לא יודע לצאת ממנו) והוא יושב שם ושר לעצמו או משחק עם המוצץ וחפצים שנמצאים על השידה ליד. כשהוא מתחיל להשתעמם הוא מתחיל לבכות ולהתבכיין לקרוא לי..כך עד שעה חמש.
שהוא אמור "לקום"
זה קצת מדאיג אותי אני חושבת שהוא עדיין צריך את שנת הצהרים. מצד שני אני לא רוצה להמשיך ולשים אותו בלול שעתיים אם הוא לא יושן (אני כל הזמן בתקווה שהנא הוא ירדם..)
האם זה נכון שפתאום בגיל שנתיים הוא מוותר על שנת צהריים?
האם עלי להמשיך ולהתעקש איתו שישן או פשוט לוותר לו. ולהפסיק את נוהג מנוחת הצהרים?