סליחה על האורך אך זקוקה ממש לעזרה

שלום רב,
יש לי תינוקת בת שבעה וחצי חודשים. נולדה בשבוע 38 במשקל 2.400. כיום עדיין פיצית שוקלת כמעט 7 קילו. מבחינה מוטורית מתהפכת רק מבטן לגב. מסתובבת בציר. מרימה רגלים לפה ומושיטה ידיים לצעצועים. התהפכות מגב לבטן או זחילה אינם נראים באופק, שלא נדבר על ישיבה.
מבחינה תקשורתית הילדה מדהימה. מחייכת בלי הפסקה, ממלמלת מלא, מקשקשת, צוחקת, צווחת בהנאה, מקסימה את הסביבה שלה ואין אחד שרואה אותה ולא מתפעל מהתקשורתיות שלה. אך... מהיום שהיא נולדה היא בוכה המון כשהיא על משטח. בהתחלה חשבנו שמדובר בגזים אך כשעברו 4 חודשים והמצב נמשך הבנו שכל מה שהיא רוצה זה רק ידיים ואכן רק על הידיים היא נרגעת וחוזרת לחייך ולקשקש. גם כשאני לידה על המזרן היא לא מוכנה לשכב יותר מחמש דקות ולא נדבר שאם אני מסתובבת בבית ולא צמודה אליה היא ישר מתחילה עם צרחות היסטריות מה שמקשה כמובן על ההתנהלות בבית ועל ההתפתחות המוטורית שלה. גם כשאנחנו יוצאים איתה לטיול בעגלה, היא צורחת בעגלה והצרחות יכולות להימשך זמן רב. לאחרונה החלטנו אני ובעלי לשנות גישה ובמקום לקחת אותה על הידיים כל פעם שהיא בוכה, לתת לה לבכות עד שהיא תבין שבעזרת בכי היא לא תצליח להשיג את מה שהיא רוצה, אבל היא עקשנית ומסוגלת לבכות בהיסטריה גם שעתיים מבלי לנסות ולהעסיק את עצמה ונראה כי גם גישה זו אינה פועלת. אני כבר ממש חסרת אונים לגבי המצב שלא לדבר שאני מודאגת מאד מהתפתחותה המוטורית. החסד היחידי שיש לי עם הקטנה זה שהיא ישנה מעולה בלילה ובמהלך היום גם. אני ממש בדיכאון מהמצב הזה. כל יום אני קמה בבוקר ויודעת שהולך להיות עוד יום סיוטי של צרחות בלתי פוסקות. יש לציין שאני בהריון בחודש חמישי ואולי זה משפיע עליה, אך גם כשלא הייתי בהריון היא הייתה בדיוק אותו הדבר. מה עושים?? האם זה משהו הפיך??? האם יש לה בעיה רצינית??
הרופאה שלה מודעת למצב והאמת שלא התרגשה כ"כ ( וגם בטיפת חלב לא התרגשו ואמרו לי לחכות עד גיל 9 חודשים )אך בכל זאת הפנתה אותי למרכז התפתחותי. אני מנחשת שגם אתם תשלחו אותי למרכז התפתחותי ע"מ שיאבחנו אותה, אך התורים לשם ממש ארוכים ( 3 חודשים ) ובינתיים אני זקוקה להכוונה או עצה טובה שתוציא אותנו מהפלונטר הזה.
שוב, סליחה על האורך של ההודעה.
תודה