בת 3 חודשים

רחלי שלום, אני הרגלתי את התינוקת שלי מהרגע שראיתי שמתאים לשהות בלול/טרמפולינה/מיטה לבדה.
בהתחלה זה קשה, אבל מניסיון אישי- קודם כל, כשהתינוק בוכה אל תרימי אותו באותה השנייה, תנסי לדבר איתו, להרגיע אותו בליטופים, במידת הצורך תני לו לבכות קצת.
אחרי שהתינוקת שלי התרגלה והייתה יושבת במשך ארבעים דקות (הייתי מחליפה לה מקומות כל כמה זמן), בעלי פינק אותה קצת יותר מדי והיא במהרה התרגלה לידיים, ועכשיו אנחנו שוב נלחמים להפוך אותה לעצמאית (גם בגיל 3 ח')
בהצלחה לך

הי רחלי
אני לא הייתי מגדירה את זה כהרגל להיות על הידיים אלא יותר כצורך. ביתך צעירה מאוד ועדיין זקוקה לקירבתך, לבטחון שאת נותנת לה, לתנועה ולמגע.
אני מאמינה שחשוב לענות על צרכים בסיסיים אלה בחודשי חייו הראשונים של התינוק.
אבל קיים גם הצד השני- הצורך ללמד את התינוק לאט לאט שצריך גם לשהות על המזרון ועל המיטה ולצורך זה צריך למצוא את האיזון העדין שבין מענה על צרכי התינוק ובין מה שחשוב לך. אני לא מאמינה שצריך לתת לתינוק לבכות אבל כן להרים, להרגיע ולנסות להחזיר למזרון. לפעמים לשבת ליד ביתך כשהיא בוכה ולנסות להרגיע בלי להרים אבל אם הבכי מתגבר לקחת לידיים ולנחם. לא פשוט למצוא את שביל הזהב אבל חשוב להבין את שני צידיד המטבע ולתרגל לאט לאט את הדרך הנכונה בין צרכי התינוקת ובין צרכייך. בהצלחה!

בברכה
דבי גרוס דולב