תינוק מפוחד

הי נאווה,
אני ממש מצטערת לשמוע על חוויות הלידה הטראומטית שהיתי הן לך והן לתינוקך. אין ספק שחוויה כזאת יכולה להשפיע על תחילת וגם המשך דרכו של בנך. במיוחד לאור מה שאת מספרת על הטיפול הרפואי הדחוף וחוסר היכולת שלך לתת לו חם ורגש בהתחלה. אני מניחה שהוא גם לא ינק אלא אוכל מבקבוק בגלל הטרואמה שאת עברת. כלומר הוא בטח לא קיבל בהתחלה את מגע גופך, הריח והאהבה שאת מסוגלת לתת.
כלום לא מאוחר מדי ומאוד חשוב להתייחס לכל הדברים שאת מתארת ולנסות להבהיר לבנך שאת שם בשבילו, אוהבת אותו ומשמשת לו גב ורשת ביטחון. ואיך עושים זאת? יש כמה דרכים לתת לתינוקך בטחון. אולי זה ישמע לך מוזר ומצחיק אבל אני ממליצה לך לעשות איתו אמבטיות, כלומר לא לקלח אותו אלא להכנס אתו לאמבטיה ושירגיש את גופך. יש מונח בהקשר הזה שנקרא skin to skin. זה אומר לתת לתינוק להרגיש את מגע הגוף ובכך לאזכר את חויית הלידה אבל לקשר אותה למשהו טוב, לחיבוק, לאהבה, למגע, לבטחון.
בנוסף הייתי ממליצה לתת לו הרבה הרבה "זמן ידיים", נשמע שהוא עוד זקוק לו. הייתי משתמשת הרבה במנשא ומשאירה אותו כמה שיותר קרוב לגוף (גם שלך וגם של בן זוגך). מנשא בד כמו תינוכיס הוא המנשא הטוב והעוטף ביותר.
הייתי מנסה לערסל אותו כמה שיותרץ אם לא עשית זאת עד עכשיו לא בטוח שהוא יסכים, נסי לערסל אותו תוך כדי תנועה אולי לשבת על הכדור ובכך להקל עליו את התנוחה הלא מוכרת.
ולסיום הייתי ממליצה על המון מגע מכל הסוגים. מגע עמוק, כזה שעובר עד לעצמות וחודר את הרקמות החיצוניות, מגיע לשרירים. גם עיסויים הם נהדרים באותו הקשר.
מקווה שכל זה יעזור,
אשמח אם תעדכני אותי
שיהיה בהצלחה
עינת דולב הדס
מדריכת ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il

אני יודעת שאני צריכה לתת לו המון תשומת לב וידים. הבעיה שהבת הגדולה (בת שנתים) כבר נפגעה ונפגעת מספיק מהתינוק החדש) במשך שלושת החודשים הראשונים הוא בכה בלי הפסקה. קוליק? שום דבר לא עזר ואז מילדה מפונקת ושקשורה אלי מאוד היא נדחקה לפינה. שכל האנרגיה הולכת לתינוק. גם היום כשהוא נרגע יותר הוא עדין לא קל כמו שצינתי. חוסר סבלנות וכו. הוא יותר "מתלונן" מאשר בוכה. אבל עדין צריך המון אנרגיה בשבילו. ד"א הוא לא נרדם לבד. רק שאני מחזיקה אותו ביד והולכת איתו סביב החדר זה יכול לקחת גם שעה...
אני מנסה לתת לו כמה שיותר תשומת לב. ואז אני רואה את הגדולה מסתכלת עלי במבט פגוע. מילדה שקטה היא נהיתה עצבנית ומיללת(אני לא מעירה לה על זה מבינה שהיא עוברת תקופה קשה)
למשל אני באמצע סיפור עם הילדה ואז הוא מתחיל לצעוק בלא סיבה אני צריכה להפסיק את הסיפור באמצע וללכת להרגיע אותו.
במאצע משחק ...ושוב אותו דבר.ממש כואב לי על הילדה.
הוא לא אוהב מנשא. וגם לא מאוד מסג (אמבטיות לא ניסיתי..)
איך אוכל לשלב בן החזקת התינוק כל הזמן וטיפול תמידי בו שהוא יתחיל
להרגיש נאהב ורצוי. ובמקום בטוח. ובין לא לפגוע בילדה יותר ממה שהיא כבר נפגעה . איך לא לגרום שבתהליך הזה נרוויח את הבן ו"נפסיד" את הבת?
אני ממש אובדת עצות

הי נאווה,
לא ציינת אם יש בן או בת זוג בתמונה. לפי מה שאת כותבת מסתמן שאת חד הורית ואם זה כך את באמת צריכה לחשוב על עזרה מגורם חיצוני למשפחה הגרעינית. אולי סבא או סבתא או דודים? או אולי חברה טובה שלך שיכולה לבוא לעזור. אם יש בן/בת זוג מעורב רצוי שיתרם לתקופה הקרובה מכיוון שבאמת שני הילדים חשובים.
קחי אויר ונסי לבקש ולקבל כל עזרה שאת יכולה כדי למצוא לכל אחד משניהם את תשומת הלב היחודית לה הוא נזקק. אין לי באמת דרך לעזור לך למצוא את נוסחת הקסם אבל האמת היא תמיד איפושהוא באמצע. אני מאמינה שעם העזרה הנכונה תדעי למצוא את דרך המלך שתאפשר לשניהם לקבל את המקסימום שאת יכולה לתת להם.
אני מאמינה בך.
אשמח אם תעדכני אותי
לילה טוב
עינת דולב הדס
מדריכת ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il