התגנדות לשכיבה על הבטן

היי, בתי בת חודשיים. אני משתדלת להשכיב אותה על הבטן כך שהיא נשענת על המרפקים ובמצב זה היא מצליחה להחזיק את עצמה 10-15 שניות ולהסתכל לצדדים. אבל... אחרי פרק זמן זה נמאס לה והיא חוזרת לשכב עם הראש לאחד הצדדים. כאשר אני שוב מניחה אותה על המרפקים היא שוב מחזיקה עצמה מספק שניות מועט וחוזרת לשכיבה. בשלב מסוים היא מתעצבנת ומתחילה לבכות. לא נראה לי שיש לה בעיה עם עצם השכיבה על הבטן (לעיתים היא אפילו מעדיפה לישון כך) אך נראה לי שהיא לא מוכנה להתרומם באופן עצמאי. אני מרגישה שאני עושה לה עוול ע"י זה שאני "מכריחה" אותה למורת רוחה לעמוד על המרפקים. אני מרגישה שאני מעבירה לחץ מיותר שלי אליה... יש לציין כי אני מניחה לפניה צעצועים ואף מנסה לשכב מולה אך היא לא ממש מתעניינת נראה כי היא מרגישה שהיא לא רואה עולם בשכיבה על הבטן... 1 - האם זה נכון שאני "מכריחה" אותה לעמוד על המרפקים למרות מחאותיה? כדי לעזור לה אני משכיבה אותה לעיתים על כרית משופעת (חלק מהאוניברסיטה) ואז היא מצליחה להרים את הראש לפרקי זמן ארוכים יותר. 2- האם כרית זו לא מפריעה להתפתחות התקינה? אני לא רוצה שתתרגל אליה יותר מידי? 3- האם היכולת להרים את הראש מגיעה אך ורק כתוצאה מאימון או גם תוצאה של גדילת התינוקת (לדוגמא השרירים מתחזקים עם הזמן וקל לה יותר להרים עצמה?) אני דואגת ומבולבלת... אשמח לכל עצה, תודה, סיוון