תינוקת בת שנה

הי הילה,
הפיסוק ברגליים לרוב נובע מגמישות מסויימת במפרקי הירכיים. בזמן שהיא זוחלת את יכולה מידי פעם לקרב את הרגליים ולסגור את הפיסוק. כמו כן את יכולה להושיבה על כדור פיזיו ולהחזיק את רגלייה צמודות (כשאת מאחוריה) ולהטות את הכדור באופן איטי לכל הכיוונים. בצורה זו היא גם תתרגל שיווי משקל (לשיפור הזחילה, העמידה העצמאית וההליכה) וגם תחזק את שרירי הרגליים כך שתוכל להתגבר יותר בקלות על הנטיה של הרגללים לפיסוק בשל גמישות היתר. בעמידה ככל שהיא תתחזק ותהיה יציבה יותר כך גם תוכל לעזוב ביתר קלות את שתי הידיים. כיוון שכל ההתפתחות שלה היתה מעט מעוכבת הרי שצריך עדיין לתת לה עוד זמן לכך. בינתיים את יכולה להתחיל ולתרגל:
לצורך שיפור יכולת ההליכה אני ממליצה לתרגל:
1. שיווי משקל - על ידי תנועה במרחב, נדנדה, בישיבה על כדור פיזיו תנועה לכל הכיוונים. להושיב על מזרון ולתת לו משיכות קלות שמוציאות מעט משיווי משקל וכו'. הכל מתוך משחק והנאה.
2. כיפוף ויישור של הרגליים - בזמן העמידה ליד רהיט, להגיש צעצוע או בועת סבון ליד אחת מלמטה. התרגיל נועד ללמד לנתק יד אחת, לעשות רוטציה של האגן ולכופף ברכיים על מנת להגיע לבועה. אתו הדבר לעשות גם ליד שנייה. באופן דומה לאחר שיש כיפוף (לא ישיבה מלאה) להגיש בועה מלמעלה כדי לתרגל את ההתרוממות לעמידה מתנוחה זו. השיפור בשיווי המשקל והשליטה בכפיפה והתרוממות ללא נפילה ישפרו רבות גם את הבטחון העצמי שהוא חשוב ביותר לצורך התקדמות להליכה עצמאית. וכן הרוטציה של האגן משפרת את התנועתיות הדרושה לשלב זה.
3. עדיף להמנע מלהוליך אבל לא תמיד ניתן לעמוד בזה כיוון שהילדה בודאי כבר דורשת שיוליכו אותה. כשאת מוליכה אותה, הוליכי עם תמיכה כשהיא אוחזת רק באצבעך, הקפידי לתת לה אצבע קרוב לאגן שלה ולא מגבוה. התמיכה מגבוה מביאה לכך שהיא בעצם נשענת קדימה או נתלית עליך וכך היא הולכת מבלי שממש מפעילה את מערכת שיווי המשקל שלה (דבר שנחוץ להליכה עצמאית). ברגע שהתמיכה נמוכה וקרובה לגופה, הרי שהיא חייבת לייצב עצמה טוב יותר באופן עצמאי, וזה יעזור לשפר את יכולתה וגם את בטחונה לקראת הליכה עצמאית.
4. בנוסף את יכולה לשים לה שני חפצים קרובים כך שהיא תוכל לעבור בינהם תחילה על ידי הושטת יד (בזמן זה גם נבנה הבטחון שהיא יכול לעזוב את התמיכה וללכת לבד) ולאט לאט מרחיקים כך שהיא תעשה צעד לבד בכדי לעבור מאחד לשני.
5. תרגיל לאבות (אבל גם אמהות יכולות): להושיב אותו על הכתפיים, לאחוז באגן ולרקוד. מידי פעם לעצור ולהטות את הגוף מעט קדימה, אחורה ולצדדים. הטיית הגוף שלנו תביא אותו לתרגול של מערכת שיווי המשקל וכן תעזור לפתח את התנועתיות הנחוצה לשמירה על אזון.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שירי קודם כל תודה על תשובתך. בתשובתך אמרת שהילדה בטח רוצה ללכת אז שאני אתן לה יד. אך היא בכלל לא עושה זאת , היא אומנם נעמדת בכל מקום והולכת לצדדים לאורך הרהיטים(כמובן בתמיכה) אך כאשר אני מנסה להעמיד אותה על הרצפה ולתמוך מאחוריה תחת בית השחי ושהיא תילך היא לא מוכנה היא ישר מקפלת רגליים ורוצה לשבת כאילו היא מפחדת היא מוכנה לעמוד רק כאשר היא עושה זאת לבד וכאשר אני רוצה להעמיד אותה במקומות פתוחים כאשר אין משהו שהיא יכולה לאחוז בו בעצמה אז היא לא תעמוד . ז"א אם אני יביא אותה ליד שולחן היא ישר תתפוס ותעמוד ואם אני ירצה להעמיד אותה סתם ככה בישביל ללכת היא לא תעשה זאת היא ישר תירצה לשבת. לפי דעתי זה נובע מפחד וחשש שלה האם אני צודקת או שיש כאן בעיה?

שלום לך, אני אענה במקום שירי, עד שהיא תחזור, היא ילדה תינוקת מקסימה ביום שני. בתך נמצאת בשלב מעבר להליכה עצמאית. בשלב זה ילדים רבים חוששים לבצע את הצעד הראשון ללא תמיכה, זה מצב מאד נפוץ ותקין. את יכולה לעזור לביתך לקדם את ההליכה העצמאית במספר אופנים: 1) קיים חשש של הילד לנתק את הידיים ולבצע את הצעד הראשון. ניתן לעשות תרגיל בו אנו מעודדים את הילד לעבור בין הספה והשולחן בסלון ע"י צעצוע וכל פעם מרחיקים אותם מעט אחד מהשני. עד שמגיע למרחק של צעד בין אחד לשני. בתרגיל זה אנו מתרגלים את עזיבת הידיים תוך ביצוע צעד ומתן ביטחון לילד שהוא מסוגל לעשות זאת. 2) מאד מומלץ לא להוליך את הילד, מכיוון שבמצב זה הוא לומד לסמוך עלינו ולא על עצמו ובכך ההליכה העצמאית מתעכבת. בכל מקרה אם אנו בכל זאת רוצים לסייע לו ללכת, לתת יד בגובה הכתפיים של הילד, בכדי שהוא יהיה זה שמוביל את התנועה ואנו שם רק כתמיכה. 3) הליכה עם הליכונים ובימבות למיניהם, מעכבת הליכה עצמאית. מכיוון שבצורה זו הילד לומד ללכת כאשר משקל הגוף שלו נוטה קדימה ונשען על משהו. 4) נושא חשוב ביותר אשר תורם להליכה עצמאית הינו מערכת שיווי משקל מפותחת. שווי משקל טוב בשלבים מוקדמים (התהפכויות, עליה על שש, זחילה וישיבה) מהווה את הבסיס לעמידה יציבה, הליכה ולשאר התנועות במוטוריקה גסה בשלבים מאוחרים יותר (טיפוס, קפיצה , דילוג וכן הלאה). שווי משקל מורכב מתפקוד יעיל של איבר שווי המשקל באוזן, ותנועתיות של הגוף לאזן את עצמו במרחב. שווי משקל נכון בא כתוצאה מיכולת תנועה של הגב (כפיפה, הזדקפות, תנועה לצדדים), יכולת העברת משקל, מימוש של כל השלבים ההתפתחותיים עד כה. תרגילים שניתן לבצע לשיפור מערכת שיווי המשקל הינם: - על הרצפה לגלגל אותה מגב לבטן ,ולהפך.פעמים רבות ובקצב מהיר. - מישיבה/זחילה - בעזרת כרית לתת דחיפות עדינות שיוציאו אותה משווי משקל ויתרגלו אותה להתאזן. את הדחיפות יש לתת בצידי הגוף, בכתפיים . - בישיבה על כדור פיזיו - הקפצות במקום, ניעות קדימה אחורה ולצדדים. - לשים את הילד על הכתפיים וניעות קלות מצד לצד – תנועה איטית (הגוף מאזן את עצמו). הכי חשוב לתת לה להתנסות באופן חופשי בסביבה מוגנת, אך כזו שתאפשר לה עצמאות רבה. לגבי נושא הפיסוק, בשמן הזחילה, האם היא הייתה מקשיתה את הגב כשהייתה קטנה יותר, בשכיבה על הגב או כשהיא על הידיים שלכם? הקשתה של הגב יכולה גם לגרום לפיסוק בזמן הזחילה. מקווה שזה עוזר מעט. בכבוד רב, גלית בר-יוסף מדריכה להתפתחות תינוקות מכללת "צעד ראשון"